"שישה ימים לאחר חג הפסח, ישוע הגיע לבית עניה" (ספר הבשורה לפי יוחנן, י"ב, 1). האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש עורכים את העלייה לרגל המסורתית שלהם לבית עניה ביום שני הקדוש, שישה ימים לפני חג הפסחא.
שמנים מבושמים ויום שישי הטוב
הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, ערך את סעודת האדון הטקסית שכללה את הברכה של השמנים המבושמים שנעשה בהם שימוש ביום שישי הטוב, במהלך תהלוכת הלוויה המסורתית בקהילה של ירושלים ובכנסיית הקבר, מעורר את התצהיר ואת הקבורה בקבר של האדון ישוע.
בשמים ושמנים קדושים
הברכהעל הבשמים (ארומאס ו-ספיקאנארד) בבית עניה מנציחים את האפיזודות מספר הבשורה: הרגע שבו מרים, בבית עניה, מורחת את רגלי ישוע, כשהוא בחיים, בשמן יקר מאד, שמן של ספיקאנארד; הכבוד שיוסף הארמתי וניקודמאוס משחו על הגופה חסרת החיים של ישוע, כשהוא נמשך לצורך קבורה ובבוקר של חג הפסחא, כאשר שלושת הנשים לקחו בשמים וארומה לקבר (כעת ריק). השימוש בשמנים אלו מוגבל באופן יעיל לתהלוכת הלוויה ביום שישי הטוב, אולם גם מתקיים במהלך חלק מהסקרמנטים.
הברכה על השמנים של יום חמישי הקדוש מאד שונה. במקרה זה, ישנם שלוש סוגים שונים של שמנים בשימוש בסקרמנים: השמן של הטבילה, השמן לקונפירמציה [טקס הבגרות בכנסייה המקביל לבר/בת מצווה] והשמן למשיחת החולים. בדיוק מסיבה זו, רק הבישוף שיש לו הרשאה מלאה, יכול לברך ולקדש שמנים אלו כשזה מתקיים במהלך סעודת האדון ביום חמישי הקדוש בכל העולם.
חיים של בשמים
האח פרנצ'סקו פאטון, בדרשה שלו, התמקד בדיוק בבישום של השמן שמרים משחה ברגלי ישוע בבית עניה, שהיה כה חזק עד "שהבית היה מלא בניחוח של השמן" (ספר הבשורה לפי יוחנן י"ב, 3). "הבושם שעימו מרים משחה את רגלי ישוע הינו נבואה של העובדה ואהבה הינם חזקים יותר ממוות. זוהי נבואה של התחייה מן המתים" של היום שבו "אנו לא נריח עוד את הריח הרע של השנאה, נקם, אויב ומוות אלא רק את הבושם של התחיה, של חיים באל שיתממשו בחיי האל."
הקוסטוד התייחס לזמן שבו אנו חם כאשר "לרוע המזל, הריח של המוות, של השנאה והתאוב כה חזק שהוא משכר לא רק את הריאות שלנו, אולם אפילו את הראש שלנו ואת הנשמה שלנו. כל מה שקשור למוות מעניק ריח רע, אפילו מי ששונא. כלי נשק מעניקים ריח רע, אפילו אלימות ומילים של תאוב יש להם ריח רע." הוא סיים עם תפילה: "היום אנו מבקשים מהנחיריים שלנו להיות ספוגים עם הבשמים, הבשמים של החיים, הבשמים של החברות ושל אהבה מלאת הכרת תודה, של הבושם שהוא נבואה לא רק של התחייה של ישוע אלא גם שלנו."
בשמים מבורכים
לאחר הדרשה, השמנים, בשני אמפורות של אלבסטר, זכו לקבל ברכה לפני המזרח. ממש לפני הברכה, המחווה של הנבואה של מרים הודגשה, "הבזבוז של הכרה במלכותיות של ישוע, הכבוד למלך העולם. הבושם הוא הארומה של הכרת התודה, הוא מסמל את ניצחון האהבה". בסופה של סעודת האדון, הקוסטוד משח את ידי הנוכחים עם טיפות מעטות של שמן שכבר בורך.
Marinella Bandini מרינלה בנדיני
