דומינוס פלוויט [האדון בכה]:  מסע עליה לרגל הראשון בתקופת צום הארבעים

השלב הראשון של העליות לרגל של הפרנציסקאנים בתקופת צום הארבעים התרחש  ביום רביעי ה-16 במרץ במקום הקדוש של דומינוס פלוויט, הממוקם בהר הזיתים.

השם הלטיני של המקום הקודש – משמעו מבחינה מילות "האדון בכה" – מוזכר באפיזודה מוך בפאר הבשורה שבו ישוע,שנכנס לירושלים, התבונן על העיר הקדושה ובכנ עליה:

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב וַיַּרְא אֶת־הָעִיר וַיֵּבְךְ עָלֶיהָ וַיֹּאמַר׃
42
לוּ יָדַעַתְּ גַּם־אַתְּ בְּעוֹד יוֹמֵךְ הַזֶּה אֶת־דֶּרֶךְ שְׁלוֹמֵךְ וְעַתָּה נִסְתַּר מֵעֵינָיִךְ׃
43
כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עָלָיִךְ וְשָׁפְכוּ אֹיְבַיִךְ סוֹלֲלָה סְבִיבָיִךְ וְהִקִּיפוּךְ וְצָרוּ עָלַיִךְ מִכָּל־עֲבָרָיִךְ׃
44
וְהָרְסוּ עַד־לָאָרֶץ אוֹתָךְ וְאֶת־בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ וְלֹא־יַשְׁאִירוּ בָךְ אֶבֶן עַל־אָבֶן עֵקֶב אֲשֶׁר־לֹא יָדַעַתְּ עֵת פְּקֻדָּתֵךְ׃

(ספר הבשורה לפי לוקאס, י"ט 41-44)

סעודת האדון הטקסית שנערכה על ידי האח דונאציאנו פארדס, כשהאח הממונה האחראי על המנזר של דומינוס פלוויט, האח סבבטיאנו אקליסמנד ועם האח הממונה האחראי של המנזר של סאן סלבטורה, האח מרסלו ציצינלי.

הדרשה ניתנה על ידי דון קרלו ג'וזפה אדאסו, מהמחוז הבישופי של סאן מרינו מונטה פלטרו, שהינו

בשירות הקוסטודיה מזה זמן זה.

בפרשנות אודות האפיזודה של ספר הבשורה לפי לוקאס, דון קרלו הדגיש שהבכי של ישוע עבור ירושלים מייצג ולכן הינו בעבור כל האנושות. זוהי פניה להמרת הלב שמתבטאת בצורה של אבל וקינה ואשר מבטאת את האקט הקיצוני של כבוד לאל בעבור החירות של האנשים, שבאופן טבעי גם יכולים להתעלם מהאזהרה של בכיו של ישוע המשיח.

המטיף גם כן ציין כיצד התרגום ביוונית ובלטינית  של ספר הבשורה עושה שימוש פעמיים בשורש "להכיר" בביטוי האזהרה של ישוע המשיח כשראה את העיר. אהבה נובעת מידע, "רק על ידי ידיעת ישוע המשיח אפשרי לאהוב אותו ולמצוא שלווה ושלום".

 

הדמעות של ישוע המשיח, אמר וסיים דון קרלו,  אינןם אלא פרלוד לשמחה, כפי שנאמר  בתהילים "הזורעים ברינה, בדמעה יקצורו". הזכרון של דמעותיו שלך ישוע "ממקמות אותנו בליטורגיה של שמחה והלל הצופה לסופה של ההיסטוריה, ישוע המשיח ישוב ויחבק את הכלה שלו, את הכנסייה ויבכה עליה. אולם לאחר מכן יהיו אלו דמעות של שמחה ושל פיוס."

דמעותיו של ישוע והקינה על העיר הקדושה מונצחים במקום קדוש זה החל מתקופת ימי הביניים. הזכרון הראשון של מקום קדוש זה היכן שישוע המשיח בכה מתוארך לתקופה של המאה ה-13-14. המוסלמים לאחר מכן הסבו את הכנסייה למסגד לכבודו של ישוע המנצח ורק בשנת 1891 הקוסטודיה רכשה את הנכס וחלקת האדמה שליד ההרוסות של מסגד זה. היה זה כאן שהמקום בן זמננו של דומינוס פלוויט, נבנה עח ידי הארכיטקט האיטלקי אנטוניו ברלוצי, אשר נחנך בשנת 1956. הגג של הכנסייה הינו בצורה של דמעה ומייצג כתשורה ארכיטקטונית לבכיו של ישוע.

 

פיליפו דה גרציה