675 שנה חלפו מאז, ב-15 ביולי 1149, הפטריארך הלטיני של ירושלים, פולצ'ר מ-אנגולאם, הקדיש את הבזיליקה של כנסיית הקבר (הקדשה ב-335). דבר זה התרחש לאחר מספר שחזורים והרחבות על ידי הצלבנים לאחר כיבוש ירושלים בשנת 1099.
כבכל שנה, ב-15 ביולי, הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש ערכו את סעודת האדון הטקסית לרגל יום השנה של ההקדשה של הבזיליקה. מספר אנשי דת ומאמינים מקומיים נכחו גם כן.
עדות לתחייה
"מה המשמעות של האירוע הזה עבורנו?" מדוע מעניק לנו כל כך הרבה חשיבות למקום פיזי? כך האח הפרנציסקאני פרנצ'סקו פאטון, הקוסטוד של ארץ הקודש, שערך את האירוע, החל לומר בדרשה שלו. "מקום זה הינו עדות של מוות אמיתי של ישוע מנצרת ושל התחייה שלו כך שזהו המקור של האמונה שלנו ושל התקווה שלנו."
העיצוב מחדש של הצלבנים
לאחר הכיבוש מחדש של ירושלים, הצלבנים החליטו לבנות מחדש מספר כנסיות, כולל את כנסיית הקבר. המבנים הפלאו-נוצריים (אנאסטזיס, גולגולתא ו-מרטריון) הוכנסו לתוך הבזיליקה החדשה. הפריבסטר גדול (כיום הקתוליקון היווני) נבנה ומסביב לו מספר קפלות המוקדשות לחלק מהרגעים של הייסורים של ישוע המשיח. טרנספט, בהמשך של הציר הצפוני-דרומי, שולבו בתוך הגולגולתא.
מציאות היסטורית
בתחילת האירוע, הקוסטוד בישם בקטורת את הקבר הריק, שעליו הונח ספר הבשורה. המזבח מוקם בקפלה של המלאך, החדר ממול החדר של הקבר. הליטורגיה של דבר האל נחוגה מחוץ לאדיקול והליטורגיה של ההוחדה ב- בתוכו. יחד עם הקוסטוד, שני מסייעים מרכזיים נכנסו לאדיקול: האח סטפן מילוסוביץ, הנשיא של כנסיית הקבר, ומונסניור קרלוס מלפה, הבישוף בדימוס של צאסקומוס (ארגנטינה).
"המקום שאנו נמצאים בו והטקסטים שקראנו מספרים לנו שישוע באמת מת ובאמת קם לתחייה", הדגיש הקוסטוד. "מקום זה אי לכך הינו המקור של העדות הנוצרית ושל התקווה. זה כשלעצמו זה העדות". כשהמלאכים בישרו על תחיית ישוע לנשים, הכנסייה המשיכה "להציע מסר זה לנו כבסיס איתן לאמונה שלנו ולתקווה שלנו."
Marinella Bandini
