הקהילה הקתולית של יפו (תל אביב) חגגה את הטקסיות של השליח פיטר במקום הקדוש המוקדש לו.
השליחות של פיטר
ממש כאן מספר אפיזודות מהשליחות של פיטר התקיימו, בהתאם למסורת המקראית-נוצרית: התחייה של תביתה, האירוח אצל הבית של שמעון טאנר והחיזיון של המפה של שירדה משמיים. הכנסייה בנתה כאן את המקום שלו התפקיד של הנצחת אירועים אלו. המיסוד הראשון מתוארך לתקופה של הצלבנים, כשלואיס הקדוש, מלך צרפת, ייסד את המצודה והביא את הפרנציסקאנים לכאן. פסל הונח כאן לכבודו במתחם הסגור [קלויסטור בלעז] של המנזר. הפרנציסקאנים קיבלו בברכה מספר גדל והולך של עולי רגל שנחתו בנמל החל משנת 1650.
האירוע
לפי המסורת, סעודת האדון הטקסית, שנערכת על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, נערכת ביום שבת ה-29 ביוני. חלק מהאחים הפרנציסקאנים של הקהילה של יפו וכהני דת אחרים חגגו עם הקוסטוד. האירוע היה מלא שמחה ונכחו בו מספר קהילות: פיליפינים, היספנים ומאמינים דוברי עברית. המאמינים שהשתתפו באירוע יכלו להשיג את כתב המחילה לפי התנאים של הכנסייה.
להאמין, אהבה וללכת אחרי ולשרת
בדרשה שלוף האח פרנצ'סקו פאטון, הקוסטוד של ארץ הקודש, תיאר את "הדרך של פיטר" על מנת להיהפך ל"שליח אותנטי של ישוע המשיח" בארבע פעמים. "השליח", הוא אמר, מלמד אותנו שהכל מתחיל עם האמונה בישוע. "הפועל השני , לאהוב", לוקח אותנו לחופי הכנרת [ים הגליל] ולשאלה "שמעון, בן יוחנן, האם אתה אוהב אותי?". ישוע אינו רק מבקש אמון, הוא גם מבקש את האהבה ובדיוק כפי שחווית את השבריריות שלי". פיטר – התנועה השלישית – הולך אחרי ישוע עד לנקודה שבה מת בעבורו. לבסוף, "לשרת". "ישוע עוזר לפיטר להבין שלבטוח בו, לאהוב אותו וללכת אחריו הינם הכרחיים על מנת לשרת את האחרים." זוהי הדרך של פיטר שהיא הדרך שאליה נקרא כל נוצרי ללכת בעקבותיה.
Marinella Bandini מרינלה בנדיני
