שההסמכה לכהונה של האח הפרנציסקאני ג'ורג' חדד שנערכה על ידי מונסיניור יוסף מאטה, הארכיבישוף של כנסיית יוחנן הקדוש של עכו, חיפה, נצרת וכל הגליל עבור הקתולים המלכיתים, נחוגה ביום שישי ה-28 באפריל בכנסייה של גבירתנו של הביקור שב-זדבה (ג'נין), בהלימה לליטורגיה של היוונים המלכיתים הקתולים.
מונסיניור ג'יאנינו-בולוס מרקוזו, הבישוף המסייע בדימוס של ירושלים, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנציסקו פאטון והסגן של הקוסטוד של ארץ הקודש, האח הפרנציסקני איבראהים פאלטאס, קבוצה גדולה של פרנציסקאנים והרבה מאמינים ובני משפחה של כהן הדת החדש שהגיע לזבאדה, שבגדה המערבית, לרגל אירוע חשוב זה, גם נכחו בו.
האח ג'ורג' הינו מג'נין, עיירה הממוקמת בצפון הגליל: אולם, האירוע התקיים בכפר של זבדה היכן שעדיין ישנה קהילה חיה ותוססת של נוצרים, תודות לנוכחות של כנסייה קהילתית ושל בית ספר שנבנה על ידי הפטריארכיה הלטינית של ירושלים בשנת 1883, שבו למד האח ג'ורג'.
הכנסייה היוונית המלכיתית, שאיה משתייכת משפחתו של האח ג'ורג', הינה כנסייה קתולית של הזרם הביזנטי, ולכן הינה חלק מהכנסייה של רומא, אולם עם חוק קנוני משלה וליטורגיה מזרחית: נחשב כיורש של הנצרות הסורית ודי נפוצה בכפרים בחלק הצפוני של הגליל. המרכיב הלשוני שלה מאפשר לקהילה דתית זו להיות מובחנת מנוצרים מזרחיים אחרים, כשבמקביל ליוונית, ערבית הינה השפה הרשמית.
אירוע טקסי זה של הזרם היווני המלכיתי היה עמוס בסימבולים ובשירה, ליוותה ואפיינה את השלבים השונים של הליטורגיה.
הרגשות שביטא האח ג'ורג' היו כגלויים לעין, בייחוד ברגעים המרכזיים של האירוע, כלומר ההסמכה לכהונה: לאר שסבב שלוש פעמים מסביב למזבח, האח ג'ורג' כרע ברך לפני הארכיבישוף, מניח את ראשו על המזבח, שמסביבו עמדו כהני הדת המסייעים. מונסיניור מאטה הניח את בגדי הכהונה ואת הצלב המוזהב על ראשו וביטא את הברכה של ההסמכה. האח ג'ורג' לאחר מכן פשט את בגדי הדת של השמש [דיאקון]. המנהג הטקסי הזה הגיע אל סופו עם לבישת לבוש המורכב משלוש חלקים , כשקדם לכך אמירת המילה "אקסיוס!" ("הוא ראוי") שעליו חזרו כל אנשי האל.
האח ג'ורג' – שהתרגש עד מאד – רצה להודות להוריו, האחים שלו ולמשפחה "המאמצת" שלו משך לימודיו באיטליה, "משום שבאמצעות ההקדשה ודוגמאות פשוטות של החיים הם לימדו אותי שהבשורה אינה מיועדת רק לשמוע אותה, אלא היא בישור והכרזה על מנת לחיות ולשאת עדות בחיי היום יום." "אבקש להודות מעל לכל לאחים הפרנציסקאנים שעימם שהיתי זמן במהלך המסע שלי: בית לחם, מונטה פלקו, לה וורנה, עין כרם וסאן סלבטורה", המשיך ואמר האח ג'ורג'. "הם חלקו עימי חלק מהדרך, הופכים את חיינו למקום בעל פריבילגיה שנבחר על ידי האדון על מנת לגלות את אהבתו ושיכירו בפלאים שלו."
הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, לאחר מכן לקח את רשות הדיבור והודה לארכיבישוף המלכיתי ולכל הנוכחים. "זוהי שמחה גדולה שלוקחים בה חלק בהסמכה לכהונה של האח ג'ורג', שאליו הייתי רוצה להפנות מספר מילים שפרנסיס הקדוש אמר לכהני הדת: "כאשר אתה חוגג את ההוחדה [אוכריסטיה], אינך צריך לדאוג לשום דבר למעט לנוכחות שלו ולמה שאתה חוגג." אנו תמיד צריכים להתבונן בענווה של האל וחלקות את הענווה של ישוע המשיח."
כמזכרת של ההסמכה לכהונה, האח ג'ורג' חדאד בחר את הדמות של יוסף הקדוש, כשחילק זאת לכל המאמינים שנכחו בסוף האירוע: "מי ייתן ויוסף הקדוש יילמד אותי את הערך של האבהות של להיות השומר של המתנות שהשילוש הקדוש ביותר העניק לי ויעניק לי."
סילביה ג'וליאנו
