הוא היה אחד מהבוגרים ביותר שמצא את מותו במנזר של שאול הקדוש בדמשק עקב התקפה אלימה נגד נוצרים, בלילה שבין ה-9 ל-10 ביולי 1860.
האח הפרנציסקאני כרמלו בולטה בונולס היה בן 58: כהן הדת של הקהילה הלטינית, הוא לימד ערבת את המיסיונרים הצעירים והיה במנזר כאשר הדרוזים הפורעים פרצו פנימה.
יחד עם האח הפרנציסקאני מנואל רואיז לופז ותשעה קדושים מעונים נוספים, הוא יוכר במסגרת הקנוניזציה בעשרים באוקטובר בכיכר פטרוס הקדוש, כקדוש כמעט מאה שנה מהיום שבהם קיבלו מעמד של מבורכים.
הסיפורים של דודו איזידורו
כרמלו בולטה באנולס נולד בכפר ספרדי קטן, ריאל דה גנדיה (ולנסיה) ב29 במאי 1803. הוא גדל במשפחה עם מסורת דתית בריאה וכילד צעיר הוא הוקסם מהסיפורים של דודו, אח פרנציסקאני איזידורו באנולס, ששב משירות בארץ הקודש.
"לפי המקורות שישנם בידנו", אומר האח הפרנציסקני אוליסה זרזה, סגן של האחראי על המועמדים וחבר יחד עם האח רודריגו מצאדו סוארס והאח נרציסו קלימס, בוועדה של ההכנה לחגיגות של הקנוניזציה של הקדושים המעונים, "היה זה מהדוד שלו, שפסקל, שמו לפני הנדרים הסופיים, למד על המקומות הקדושים של ירושלים ובית לחם, נצרת וכיצד האחים הפרנציסקנים חגגו את חג המולד ואת חג הפסחא במקומות אלו."
הנסע לארץ הקודש בשנת 1831
לאחר שהתקבל כחניך במנזר המלכותי הפרנציסקאני של פרנסיס הקדוש ב-ולנסיה, הוא היה לאח פרנציסקני והוסמך לכהונה בשנת 1829: ברגע שהשיג אישור מהממונים עליו הלך לארץ הקודש הוא יצא לשם יחד עם האח מנואל רואיז, בעשרים ביולי ביולי 1831 ליפו, כשהגיע לשם בשלישי באוגוסט בשנת 1831.
"אנו יודעים שהוא היה איש מעודן, חם וידידותי, אולם בריאותו היתה עדינה", ממשיך ואומר האח אוליסה. "זו הסיבה מדוע הוא נאלץ לעזוב את התפקיד של אח ממונה אחראי על ההוספיס ביפו לאחר מספר חודשים משום שהאקלים לא היה טוב למצב בריאותו." במהלך הזמן שהיה בארץ הקודש, האח כרמלו, ששלט בשפות המזרח, הקדיש את עצמו ללמד את עמיתיו שהתכוננו לכהונה בירושלים.
הוא היה האח הממונה האחראי בדמשק משך שלוש שנים (1845-1845) ולאחר מכן בין השנים 1845-1851, היה כהן הדת של הקהילה בעין כרם ובמקום הקדוש של הביקור. בספטמבר 1851, הוא חזר לדמשק ככהן הדת של הקהילה ומורה לערבית עבור כהני הדת הצעירים: לקראת סוף 1850, האב אנגלברט, שהינו אחד מהקדושים המעונים, הצטרף אליו בתפקיד זה.
החסד של הקדושים המעונים
"במקרה של האב כרמלו יש לנו עדות ראיה למותו על קידוש השם", האח אוליסה מסביר. "נעמה מסקבי, הבן של מוטי, אחד משלושת הקדושים המעונים המרונים. באותו זמן של מה שהתרחש, נעמה היה רק ילד, והוא הסתתר בפינת הכנסייה כשהדרוזים התפרצו לתוך המנזר."
"הוא דיבר אלינו בשניות האחרונות של חייו הדתיים: הוא הוכה קשות על ידי רוצחיו, הם איימו להורגו באם לא יתאסלם. המילים החארונות של כרמלו היו: "לעולם לא, משום שישוע המשיח אומר – אל תפחדו ממי שהורג את הגוף, אבל מה שיכול להרוג את הגוף והנפש יכול לשלוח אותם לגיהינום". זה היה מה שאמר האח כרמלו והאח מנואל רואיז וכל הקדושים המעונים במשותף: בסיפור שלהם, ישנו רגע מכונן שבו הם מקבלים את החסד הזה: החסד של להיות קדוש מעונה."
הפולחן של האב כרמלו בספרד
כיום הקופראידה די ריאל די גנדיה נושא את שמו של כרמלו בולטה וחוגגים באופן ציבורי את יום החג בכל שנה. הכיכר של הכנסייה של הקהילה של ריאל די גנדיה יש לה גם מספר מוסדות אזרחיים הקרואים על שמו: הבית שבו נולד, בתי הספר היסודיים ותאגיד חקלאי של ולנסיה.
Silvia Giuliano
