בבית לחם, למרות הקשיים הקשורים לקונפליקט שנמשך כחודשיים בארץ הקודש, הכניסה הטקסית המסורתית של הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, התקיים שהחל את תקופת הציפייה של חג המולד.
האירועים החלו בבוקר של ה-12 בדצמבר, כאשר בדיוואן של המנזר של סאן סלבטורה, האח פאטון פגש את הנציגים של הקהילה הלטינית ואת כהן הדת של הקהילה, האח אמג'ד סברה, כשהחליפו את הברכות המסורתיות עם המוכתר, האדם שנבחר כנציג של כל הקהילה. "הכניסה לבית לחם", אמר האח פאטון, "הינה חשובה היום: אנו נעבור דרך החומה שמפרידה בין שני המקומות, כמו סוג של עלייה לרגל, אולם גם רוצים להדגיש שירושלים ובית לחם חייבות להיות מאוחדות. על מנת לבטא את הקרבה הייחודית שלנו לנוצרים של בית לחם, הושפעו מעל לכל בעבודה שלהם עקב העדר עולי רגל."
המסע לבית לחם, הקוסטוד של ארץ הקודש עמר במנזר היווני האורתודוקסי של מאר אליאס: כאן בפעם הראשונה, הקהילה המקומית הנוצרית של בית ג'אלה לא באו כדי לקבל את פניו, בסולידאריות ומחאה עם האוכלוסייה הפלסטינית. התהלוכה לאחר מכן המשיכה במסעה לעבר הבזיליקה ברגל ברחוב הכוכב, הקוסטוד של ארץ הקודש לא לווה על ידי מוסיקה וחמת חלילי, אלא רק בתהלוכה של תנועת הצופים המקומית של בית לחם.
אולם, אווירה חגיגית של קהל ילדים מבתי הספר של ארץ הקודש העניקו לקוסטוד ולסגנו, האח איבראהים פאלאטס, רגע משמח באמת של חגיגה. הרשויות המקומיות – ראש העיר, המושל, ראש המשטרה וראש הצבא – קיבלו את פני התהלוכה וליוו את הקוסטוד אל הכנסייה לבזיליקה, היכן שנציגים של הכנסיות הנוצריות האחרות (יוונית אורתודוכסית והארמנים) חיכו לו. הוא התקבל על סף הכניסה של כנסיית קתרינה הקדושה על ידי האח הממונה האחראי על המנזר הפרנציסקאני של בית לחם, האח אנריקה סגוביה ולאחר שלבש את הלבוש של הסרפליס, האח פרנצ'סקו פאטון אחר כך נתן כבוד לשריד הקדוש של האבוס הקדוש של ישוע הילד, שנתרם לקוסטודיה של ארץ הקודש על ידי האפיפיור פרנסיס בשנת 2019.
האירוע של תפילת הערבית הראשונה ביום ראשון מסמל את ההתחלה הרשמית של תקופת הציפייה לחג המולד. התהלוכה אל המערה של המולד, הלב של הרז הנוצרי, המקום שבו האל היה לאדם התקיים כאן. באן, בכיכר המנג'ר הקוסטוד הדליק את הנר הראשון של תקופת הציפייה.
סעודת האדון של יום ראשון הראשון של תקופת הציפייה
ביום ראשון ה-3 בדצמבר, הקוסטוד של ארץ הקודש ערך את סעודת האדון הטקסית של יום ראשון הראשון של תקופת הציפייה בכנסיית קתרינה הקדושה, שהיתה עמוסה במאמינים מקומיים. "בזמן של תקופת הציפייה, והשנה במיוחד, מאופיינת בשלושה היבטים", אמר האח פרנצ'סקו פאטון, "פכחון, תקווה וערנות." בדרשה שלו (ניתן למצוא כאן את הטקסט המלא) ולאחר מכן הסביר את שלושת היסודות הללו של תקופת הציפייה ביחס לקונפליקט המתמשך: "הכל מואר לנו אל פכחון בתקופה זו: הפכחון של המזון אולם גם הפכחון בהעדר נורות של חג המולד והקישוטים, כפי שמתבקש ונדרש על ידי ראשי הכנסיות כסולידאריות עם כל אלו שסובלים עקב המלחמה ברשות הפלסטינית, העזה ובישראל, אולם גם במקומות אחרים בעולם."
הבה נבקש את מתנת התקווה
"הגישה של תקווה הינה הגישה החשובה ביותר ואנו גם מבקשים אותה כמתנת האל: זה לא רק בזמן שהכל מתנהל היטב שאנו נזקקים לתקווה, אולם גם נראה כשהמצב שלנו נעדר עתיד, בייחוד היום כשאנו נמצאים באמצע מלחמה עם כל הסכנות ואי הוודאות שהמלחמה טומנת בחובה....-אנו זקוקים לתקווה משום שהמצב שלנו גורם לנו לפחד לעתיד של הקהילה שלנו ושל המשפחות שלנו. עם דבר האל, האל מסייע לנו. בסוף האירוע, הקוסטוד בירך בחום את כל המאמינים ואת הנציגים האזרחיים והדתיים שנכחו.
Silvia Giuliano
