"העלייה לרגל של אמון" של טייזה הינה חשובה ואירוע זה התקיים בין התאריכים 8-15 במאי, כשמביא אנשים צעירים מכל העולם למקומות קדושים של הנצרות. טייזה הינה קהילה נזירית נוצרית עם קריאה אקומנית, שנוסדה בשנות ה-40 בכפר צרפתי עם אותו שם על ידי נזיר שוויצרי,רוג'ה שולץ. כיום, בקהילה זו ישנם 100 אחים, קתולים ופרוטסטנטים, מ-25 מדינות. בה בעת, הכפר טייזה הינו מקום שבו אלפים של צעירים מכל העולם נפגשים, מונעים על ידי השאיפה להתפלל יחד, להעניק משמעות לחייהם ולהרהר על ספרי הבשורה.
השנה, ארץ הקודש היה היעד המתוכנן למקום המפגש של קהילה זו, יחד עם עצירת העלייה לרגל במגוון מקומות קדושים שטופלו על ידי קבוצות נוצריות שונות באזור זה. הקוסטודיה של ארץ הקודש גם קיבלה אל המקומות הקדושים שלה בבית לחם ובגליל את החלק הארי של קבוצת הצעירים, בגילאי 18-35, שהגיעו לכאן לרגל האירוע. נכחו גם הרבה נוצרים מקומיים, אשר מכונים "האבנים החיות" של ארץ הקודש.
ביום חמישי, ה-12 במאי, מסע העלייה לרגל עצר בהר הזיתים: ראשית בכנסיית "דומינוס פלוויט" [האדון בכה], בערב בכנסיית כל הלאומים [גת שמנים] ובגן של גת שמנים. המפגש בבזיליקה, שמכונה גם בזיליקת הייסורים, נפתחה עם קריאה מספר הבשורה לפי מרקוס שמספר את הבישור של בגידתו של יהודה איש קריות. כאן הצעירים התפללו ושרו שירים רבים. יסוד חשוב אחד של הרוחניות של טייזה הינה היעילות של אתגור התפילה לאנשים שאין להם שפה משותפת: משמעו שהשירים, הן רסיטל ארוך של תפילה והן הרהור, שהולחנו כך שכל אחד יכול ללמוד אותם.
היה זה כאן שפגשנו את האח אמיל מקהילת טייזה, שענה לנו על חלק מהשאלות שלנו אודות היופי והחשיבות של יוזמה זו.
האח אמיל, מהי מערכת היחסין בין האקומניים שמקודם על ידי טייזה ובין ארץ הקודש?
בטייזה, בצרפת, משך השנים קיבלנו נוצרים רבים מארץ הקודש, מזרמים נוצריים שונים. בנוסף, ההזמנה של המכון האקומני של תאנור, הביאה אותי אישית משך חמש שנין האחרונות להגיע לארץ הקודש לחודשיים בשנה. דבר זה הביא ליצירת ידידות עם צעירים רבים ועם ראשי הכנסייה.
לאחר המפגש שלנו בבירות השנת 2019, היכן שהיו 30 צעירים פלסטיניים, הרעיון שנבע מכך היה לערוך מפגש בארץ הקודש. אנו יצרנו קשר לאחר מכן עם כנסיות נוצריות מגוונות בארץ הקודש: יוונים אורתודוכסים, לקתולים לטינים, אמנים אורתודוכסים, מלכיתים, סורים, לוטרנים ואנגליקנים כולם הביעו את רצונם לתמוך במיזם. היתה לנו תקופה ארוכה של הכנות, שכללה ביקורים קצרים וענווים וערבי תפילה והרהור. הקבוצה שלנו של תיאום כללה חברים של כל הקהילות והכנסיות הללו, שתרמו רבות וסייעו לבנות את התוכנית שהינה באמת ובתמים אקומנית. באופן טבעי, כשעבדנו יחד על מיזם משותף ואתגרים, חברויות שלרוב הינן ארוכות טווח נוצרו. המודעות שאנו זקוקים האחד לשני ושאנו חייבים להיות יחד להתמודד עם אתגרי ההווה גם התחזקו.
איך והיכן המפגשים הינם נקודת מפגש בין הקשרים נוצריים מגוונים שנכחו במפגש שנמצא בישוע?
אתה צודק להדגיש את המגוון של הקשרים נוצריים. זה נכון עבור המשתתפים במפגשים שלנו, אולם נכון גם עבור ארץ הקודש.
גיוון בהכרח אינו מכשול לאחדות. אולם יש להעריך א השוה, אווירה של אמון חיונית. לפני מספר שנים, האח אלואיס, יורשו של האח רוג'ה כמנהיג של הקהילה, ניסה לבטא את הצד החיובי של הגיוון ועשה שימוש בביטוי: "כל מי שאוהב את ישוע המשיח". למדתי לחבב את הביטוי הזה. האהבה לישוע המשיח ולרז שלו יכולים להיות מבוטאים בדרכים רבות ושונות. אקומניזם משמעו הינה פרקטיקה של אמנות התרגום. להיות מסוגל לראות כיצד אהבת ישוע המשיח מתבטאת בטקסטים מסוימים או פרקטיקות. כשצעירים מקשיבים לטקסט אוונגלי שנקרא בחצי תריסר שפות, או רואים דרכים רבות ושונות שבהם אנשים חובקים את האמונה, הם מבינים שהנצרות אינה קונפורמיות. זוהי קריאה רדיקלית ליצירתיות.
אילו פירות אתה מצפה לקטוף בסופו של מפגש זה?
ובכן, לבטח צמיחה של חברות בין נוצרים מזרמים שונים הינה דבר מה שאני מקווה שימשיך להתפתח. הגילוי של דרך של מדיטציה והרהור של תפילה הינה דבר מה שיכול להניב פרי. מערכת היחסים עם ישוע המשיח יבולה להיות אישית יותר, להעניק עומק רב יותר לזהות הנוצרית.
פיליפו דה גרציה
