השנה יום השנה של האוניברסיטה ושל הקנצלר הראשי התקיימו כבכל שנה באוניברסיטה האפיפיורית אנטוינאנום של רומא כשהפעם הועשרו על ידי יום שנה מיוחד: מאה שנה לייסוד של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא של ירושלים, שכיום הינו פקולטה ללימודי המקרא וארכיאולוגיה [מקראית].
לאחר המפגש עם האפיפיור בוותיקן בתאריך 16 בינואר, כנס המוקדש באופן מלא למכון הפרנציסקני לחקר המקרא של ירושלים שנערך אולם הגדול של האוניברסיטה האפיפיורית אנטוניאנום: קהל גדול כמו גם תרומה מכל הלב מצד הנואמים הבהירו היטב אודות המשמעות המיוחדת של שנת המאה הזאת, לא רק עבור האוניברסיטה אלא גם עבור המסדר הפרנציסקאני ועבור הכנסייה האוניברסאלית כולה.
ניתוח היסטורי, מילים של שבח, זיכרונות, עידוד, מיזמים של העתיד: לכל זה נערכה הכרה ביום זה כאירוע חשוב על מנת להיפגש ולזכור את מאת השנים של מוסד זה.
חפירות של הטקסט ושל האבנים
הברכה של פרופ' אוגוסטין הרננדז וידאלס, הרקטור של האוניברסיטה האפיפיורית אנטויאנום קיבל את פניו של הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, השר הכללי של המסדר הפרנציסקאני ושל הנגיד של האוניברסיטה האפיפיורית האח מסימו פוסארלי וכל הנציגים של הרשויות האקדמיות הוזמנו.
"ההשגחה העליונה הביאה אותנו שאנו חוגגים את שנת המאה של בית הספר האהוב שלנו", האח רוזריו פיירי, הדיקאן של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא עם רגש רב. "בשביעי בינואר 1924, האב הקוסטוד פרדיננדו דיוטלבי, בנאום החניכה שלו, כתב: "בית הספר נפתח עם מעט מרצים... ומעט סטודנטים.... אבל מי יכול לשפוט את שעת אחר הצהריים משעת הזריחה הראשונה? אולי לא כל הפסגות היו מוארות."
ארמנד פיוג א' טראץ, הנשיא של הסוכנות להערכה וקידום של פקולטות כנסייתיות איכותיות הדגיש כי "הכוח האינטלקטואלי הרב של המכון שיכול להיות מסוגל לבצע חפירות ארכיאולוגיות של הטקסט ושל האבנים" ותשומת הלב למחקר יחד עם איכות של הלימוד שהופך מוסד זה למוסד אקדמי מצטיין בפנורמה של לימוד מקראי וארכיאולוגיה."
הקרדינל חוסה טולנטינו והאבנים, האחראי על תחום התרבות והחינוך, דיבר אודות הקשר הבלתי ניתן להפרדה בין המכון ובין ארץ הקודש "בעבור הדרך שבה היסטורית הוא קשור אליה וכיצד זה יעיל ואינו רק נסיבתי מקום של לימוד אלא גם יעד מוצהר של למידה." הוא לא היה היחיד שהתייחס לתפקיד שהמכון יכול להביא לארץ הקודש בעתיד של שלום ואחווה "היכן שהפרקטיקה של קבלת האורחים הופכת לארכיטקטורה של חברה שבה יש שיתוף פעולה הדדי של כולם והבחירה להתכנס לטובת הכלל הופכת למציאות."
פרופ' ג'וזפה בופון, סגן הרקטור של האוניברסיטה האפיפיורית, העביר שיעור חשוב בשם "ח]ירה ארכיאולוגית של האל" שבה הוא הזכיר את ההיסטוריה של ייסוד המכון בקוסטודיה, עם מיקוד מיוחד של השורשים הקשורים לצרכים ארכיאולוגיים ודבר זה מאפיין מוסד זה מן ההתחלה, יש לו נושאים בסיסיי מקראיים וארכיאולוגיים והן בתחום הגיאוגרפיה וההיסטוריה סביב המקומות הקדושים באר. הקודש [פלסטינה].
לאחר מכן, הדיווח של פרופ' אורח בלזי סטרבה, סטודנט בדימוס של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, שקדם לו נאום מרגש של האח קלאודיו בוטיני, פרופ' בדימוס של המכון וכמו כן כזיכרון חי, החיוני לזכור את הצעדים הראשונים של המכון. "מאה שנים של דרך המסומנת על ידי קשר חיוני ובלתי נפרד עם הקוסטודיה של ארץ הקודש, שיתוף פעולה עם הממשלה של המסדר הפרנציסקאני ועם האנטוניאנום", אחר האח בוטיני, שבממסגרת ההרהור שלו, ציין מספר מאפיינים שאפשרו למכון להגיע למאה שנים להיווסדו: קונקרטיות וריאליזם, שילוב של הוראה ושל מחקר, ההתפתחות של הפרובינציות, אולם גם כן הקשר עם האנטוניאנום החל משנת 1927, השנה שבה המכון הסתפח לקולג' של אנתוני הקדוש.
החיפוש אחר השמחה כיעד אולטימטיבי של הלימודים
האח מסימו פודרלי, השר הכללי של המסדר הפרנציסקאני והנשיא של האוניברסיטה האפיפיורית אנטוניאנום, פנה במילים אחרונות של שבח ועידוד למכון, משקווה שימשיל להיות מכוון "לעבר של חיים מלאים ולטעם המושלם של שמחה (או אושר)", כשמצוטט את בונה-וונטורה הקדוש בהקשר ליעד האולטימטיבי של מחקר מקראי, "שעולה על עצמו כאילו רוצה להיות קפדני, תמיד כולל את האופק של האמונה."
לאחר מכן, האח רוזריו פיירי העניק לרשויות האקדמיות הנוכחות את מדליית ההנצחה של שנת המאה: היה זה העמוד של ההצלפה שפתוח על הדף של המקרא ןהצלב של ירושלים בסגנון של רטרו, מועשר על ידי פנס כסמל של ארכיאולוגיה ורשת דייגים, כהתייחסות שליחים, אולם גם התייחסות ברורה לעבודת מחקר וחקר מעמיקים.
לסיום, כל המשתתפים שנכחו בחניכה של התערוכה של שנת המאה של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא: האדם שריכז זאת ותיאם היה דון ג'יאאנטוניו אורבאני, מרצה אורח בתחום הארכיאולוגיה הנוצרית וסיורים בארץ הקודש, לאחר מכן הדגים את כל המסע ההיסטורי ואת התיעוד המוצגים בקריפטה של הבזיליקה של אנטוני הקדוש.
Silvia Giuliano סילביה ג'וליאנו
