המוני עולי רגל בנהר הירדן לרגל יום החג של הטבילה של ישוע האדון

Fr. Mario Maria Hadchiti, on the banks of the Jordan River, at the site of Qasr Al-Yahud
Fr. Mario Maria Hadchiti, on the banks of the Jordan River, at the site of Qasr Al-Yahud

השנה, האירוע החגיגי של יום הטבילה של ישוע האדון שחל ב-8 בינואר ביום ראשון,  היה שמח במיוחד כשאופיין בריבוי משתתפים: עולי רגל רבים הגיעו לגדה המערבית של נהר הירדן, בסמוך לאתר הידוע כ"קאסר אל-יהוד", המקום שלפי המסורת ישוע המשיח נטבל, יום של חסד שבו האל עצמו בקולו כשרוח הקודש ירדה והראתה  שהאדון ישוע הינו בנו יחידו שנבחר.

יום החג החל בבוקר מוקדם במנזר הפרנציסקאני של הרועה הטוב שביריחו, היכן שנציגים מקומיים של רשויות אזרחיות ודתיות – כולל מושל העיר והשיח חאר, האימאם של המסגד של יריחו – קיבלו את פניו של ההקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, סגנו (האח איבראהים פאלטאס, והגזבר של הקוסטודיה, האח טוני חורי. נכחו בקבלת הפנין גם הקונסול הכללי של איטליה, ג'וזפה פדלה, הקונסול הכללי של בלגיה, וילפריד פפר, וסגן הקונסול הכללי של ספרד וצרפת, בהתאמה פאלומה סרה ו-קווינטין  לופינו. הקולונל ג'וליאנו פוליטו, המפקד של ההכשרה האיטלקית של הקבליירי, בשירות ביריחו, גם רצה להכיר תודה לקוסטוד יחד עם ייצוג של הקרביניירי.

כהן הדת של הקהילה, האח מריו חדציטי,  בתפקידו כמארח, קיבל בחום את הנציגים הרבים וקרא עמוד מספר הבשורה המתאר את הטבילה של ישוע ומזכיר כיצד נדרש דו קיום של שלום באזור זה,  כשהנוצרים בו הינם מיעוט קטן. הקוסטוד האח פאטון התעקש להדגיש את החשיבות הפרנציסקאנית ביריחו, בייחוד באמצעות בית הספר של ארץ הקודש: "אנו שמחים ים העבודה החינוכית שאנו עושים כאן באמצעות בית הספר של ארץ הקודש",  אמר הקוסטוד. "משום שבית הספר הינו הביסוס החברתי החשוב ביותר המבטיח ומגן על החינוך עבור הדור הצעיר   ומייצג את ההווה שלנו ואת העובדה שהם העתיד שלנו  לבנות יחד דרך של שלום."

האחים הפרנציסקאנים  במתחם לאחר מכן הלכו בתהלוכה לגדות נהר הירדן  על מנת לחגוג את סעודת האדון במקום הקדוש המוקדש לטבילה של ישוע: האח סאלם יוניס, האחראי על המקום, היכן שניתן היה לחגוג שוב משך השנתיים האחרונות, שהמתין להם.  הסיבה הינה שחלק זה של האזור שבו המקום הקדוש והכנסייה המוקדשת ליוחנן המטביל  היה מוגדר  כאזור מחוץ  לתום ליותר מחצי מאה עקב המוקשים שמוקמו באדמה לאחר מלחמת ששת הימים בין ישראל ובין ירדן. רק החל ממרץ 2018 הקרן של האלו טראסט החלה בעבודות של סילוק המוקשים באזור זה, שהפך לנגיש לחלוטין שוב באוקטובר 2020: היה זה אירוע חשוב עבור הקוסטודיה הפרנציסקאנית, שנוכחותה במקום זה מתוארכת החל ממחצית המאה ה-17.

 בדרשה שלו, הקוסטוד של ארץ הקודש הזמין את המאמינים לקרוא מחדש את הטבילה שלהם לאור הטבילה של ישוע: "כיצד הצדק של האל מתמלא בתוכנו באמצעות הטבילה שלנו?"  הצדק של האל מוטמעת בנו עבורנו בטבילה שלנו משום שעם הטבילה שלנו אנו מגיעים לרחמים ולמחילה של האל עבורנו באמצעות בנו ישוע ובאמצעות המתנה של רוח הקודש. אולם גם אנו, בדומה לטבילה ובדומה לישוע, הופכים לשותפים פעילים של הישועה שהאל מעניק לנו, על ידי כך שלומדים מה שהאל רוצה מאיתנו עם כל כוחו."

במילים של האח פאטון,  דבר זה גם מהדהד בהזמנה שלנו לקרוא את הקולו של האל באופן אינטימי ואישי, משום שמה שהאל אמר לישוע ("אתה בני יחידי,  אהובי אשר רציתי בו"). במילים אחרות, זה יכול להישמע כך: "אתם בניי, אני אוהב אתכם באופן אישי, אני שמח לתת לכם חיים ושחייכם הינם בעלי משמעות,  כל הטוב שאני יכול ללוות אתכם ואני אלווה אתכם משך כל ימי חייכם."

העלייה לרגל  לאחר מכן המשיכה למנזר היווני אורתודוכסי של  הר הפיתוי שסמוך ליריחו, שמזוהה משך מאות שנים כהר שעליו ישוע עבר את הפיתויים. הטקסט הסינופטי מספר הבשורה מציין רגע ייחודי בחייו של ישוע בהר הארבעים (40 הימים שבהם שהה ישוע במדבר), כשמיד לאחר מכן לאחר הטבילה שלו, הוא התרחק למדבר משך 40 ימים. המקראות של הטקסט מתוך ספר הבשורה המזכיר את האפיזודה הזו (לפי מתי ד, 1-11)  הביא את יום התפילה הזה אל סופו,  לפני המנזר העתיק, שנזנח, אולם נבנה מחדש במאה ה-19 על ידי הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית.

סילביה ג'וליאנו