חודש ספטמבר הינו חשוב עבור הפורמציה הפרנציסקאנית. בתקופה זו שני אירועים עיקריים התרחשו: הטקס של הלבוש [של כהן הדת] על מנת להכניס את החניכים [למסדר] והשני הינו הנדרים הראשונים שמביאה מן הסתם ל"שנת ניסיון", שמגיעה אל סופה עבור החניכים. ישנם רק שני צעדים עיקריים על
מנת להיכנס לקטגוריה של אדם דתי מבחינה קנונית. ישנם שני תאריכים בשנה זו: יום שבת ה-4 בספטמבר, היום שבו נערך טקס הנדרים הראשונים של 8 חניכים ב-לה וורנה (טוסקנה, איטליה), עם סמיכת הידיים של האח המזכיר הכללי, האח מסימו פוסרלי, ו-יום ראשון ה-5 בספטמבר, היום של הלבוש [של כהני הדת] של 8 מועמדים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, המתקיים ב-מונטה פלקן (אומבריה, איטליה).
במהלך האירוע של ה-4 בספטמבר, האח המשכיר הכללי דיבר אודות החשיבות של חיים בשלמותם, לא אלו החלוקים ללפני ואחרי, אלא הינם ייחודיי ומאוחדים ע"י האהבה בישוע המשיח. "פרנסיס הקדוש מספר לנו כי ישוע המשיח הינו הכל עבורו; גופו הונח ע האדמה החשופה משמעה ששום דבר נוסף הוא לא היה צריך", אמר האח פוסרלי בהערות ופרשנות שלו אודות הבשורה. "פרנסיס מתמיד. אולם כיצד ניתן להתמיד במהלך החיים כולם? אתם מצהירים פעם בשנה, אולם בלבבכם, אנא הצהירו למשך כל חייכם. משום שאהבה אינה מבחן, אהבה הינה הכל"
זה אפשרי להתמיד ב"כן" הזה שאתם אומרים היום, אם אתם נשארים עולי רגל וזרים, כפי שפרנסיס הקדוש אמר לנו אל תחקו את הסגנון של מי שנמצא במקום של מגורים קבועי, אולם תמיד היו בדרך שלכם, בחופש של הבשורה, שהינה הפרי של האמת, התקווה והצדקה ולהן הינה פרי האהבה."
האירוע הזה קשור לזה שנערך ביום ראשון ה-22 באוגוסט בארץ הקודש, היכן שהאח הפרנציסקאני ערך את הנדרים הראשונים שלו עם הסמכה מידי הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, בכנסיית יוחנן שבעין כרם. "הצהרה רוצה לחבק את חיינו ומשמעה הצהרה ציבורית שרוצה "ללכת אחרי ההוראה וצעדיו של ישוע המשיח האדון שלנו (אר.אן.בי 1,1) ורוצה "לשמור על הבשורה של ישוע המשיח האדון שלנו בחיים של ציות, ללא דבר השייך לך ובצניעות" (אר.אן. ני 1,1), הזכיר האח פאטון בדרשה שלו. "דבר זה אפשרי רק אם אנו מגלים מיהו ישוע ושרק ישוע מחזיק במילי של חיי עולם, מילים המגלות לנו את מלוא הפשר של חיינו ואת ההבט של חיי עולם ובמלואם שאנו לא נמצא בכל מילה אחרת ובכל מערכת יחסים אחרת. דבר זה אפשרי רק אם נגלה שכל מערכת יחסים מעבר לך תהווה רק ריקנות עבורנו כעת."
החניכים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, כמו אלה מהפרובינציות האיטלקיות האחרות, שהו שנה של חניכה במקום הקדוש של לה ורנה שב-טוסקנה (איטליה). מקום זה יקר מאד לפרנסיס הקדוש מאסיזי, האדון הטביע על בשרו של הקדוש מאסיזי את הפצעים של הייסורים והוא נראה אליו כ"שרף על הצלב" בימים שקדו ליום החג של ההעלאה של הצלב הקדוש של שנת 1224. מאז, אנו חוגגים את יום החג של הסטיגמטה ב-17 בספטמבר, על מנת לזכור כיצד פרנסיס מאסיזי הפך לדמות החיה של המשיח.
המקום הקדוש של לה וורנה ממוקם באזור סלעי 1128 מטר מעל לגובה הים, מוקף ביערות של אשור הקיימים מאות שנים. זה משקף את היופי והמיקום המבודד, החיפוש של פרנסיס הקדוש למקום שיהיה קרוב לאל, רחוק מכל הפיצויים ושל הסחות הדעת. עבור החניכים זהו מקום שבו הם יכולים לחיותך את המימדים של תפילה עמוקה יותר ומרוסנת ולהיכנס לקשר עם הרוח המקורית של הפרנציסקאניזם האינטנסיבי משך שנה אחת: "לעזוב את העולם" ולהיכנס לקשר מעמיק עם ישוע המשיח.
הרהור, עבודה וחניכות: אלו הם שלושת המימדים של הכריזמה הפרנציסקאנית שאותה חווים החניכים. לאחר שנה של מעין מועמדות (הקשר הראשון עם חיי אחווה), המתקיים במנזרים של בית לחם ו-הריסה (לבנון), והמועמדות ב-מונטה פלקו (איטליה), החניכים מסוגלים, במערך של המנזר הפרנציסקאני של לה וורנה לאשש את הקריאה לשירות הכנסייה וללכת בעקבות צעדיו של פרנסיס הקדוש, אומדים את עצמם לאנושיות שלהם ולהתנסות של ישוע.
