המסע ה-35 של האפיפיור פרנסיס בחוץ לארץ, אשר התחיל בקפריסין, הגיע אל סופו ביום שני ה-6 בדצמבר ביוון. יומיים וחצי, כולל ביקורים בעלו אופי ממסדי, האפיפיור מיקד את תשומת הלב שלו על נוכחות של פליטים באי לסבוס, היכן שהוא חלק את ההרהור שלו אודות החלום של האל כך ש"עולם של שלום", היכן שכל ילדיו חיים כאחים ואחיות יתגשם.
"עבורי, מפגש זה היה חשוב מאד, משום שהאפיפיור פרנסיס אמר מן ההתחלה שהוא רצה כנסייה עהייה עבור העניים והוא עושה זאת לא במילים אלא במחוות", אמר האח הפרנציסקאני ג'ון-לוק גרגורי, חבר מועצת המנהלים של ארץ הקודש ושליח של הקוסטודיה ב-רודוס (יוון). האח ג'ון-לוק הוא האח כהן הדת האחראי על העבודה הקהילתית עם המהגרים והפליטים באי והוא עקב אחר ביקור האפיפיור ולקח מספר פליטים מהאי לסבוס עימו. הפעם, ראיתי אמת זו במו עיני: במהלך הדרך שהובילה למקום המפגש, היו הרבה ילדים והאפיפיור עצר על מנת לברך אותם אחד – אחד. למרות שהוא היה עייף, הוא חיבק וליטף כל ילד ואני חש שאני יכול לומר שזו מחווה מאד חשובה עבור העולם."
בביקורו השני בביקור של האפיפיור ביוון משך חמש שנים, האפיפיור פרנסיס גם ביקר הפעם במרכז קבלת השנים עבור המהדרים ב-מיטלין (לסבוס), הקו הראשון של ההגעה המסיבית של מהגרים בשנת 2015. כבר בשנת 2016, התוכנית של האפיפיור שנכלל בביקור באי לסבוס והתפילה עם הפטריארך ברתלומיאו, המנהיג הרוחני של 250 מיליון נוצרים אורתודוכסים בעולם, ו-לרונימוס השני, ארכיבישוף של הכנסייה היוונית האורתודוכסית של יוון, שאותו פגש שוב בביקור זה.
ביום הראשון בביקור על אדמת יוון, האפיפיור פגש את הנשיאה של הרפובליקה, קתרינה סקלארופולו, ראש הממשלה קריאקוס מיצוטאקיס, רשויות, חברים של החברה האזרחית וסגל דיפלומטי, אולם גם בישופים, כהני דת, אנשי דת (נשים וגברים), סמינריסטים ואנשי קתשיזם.
לאחר הביקור הרשמי, יופ ראשון ה-5 בדצמבר, הוקדש לפליטים, שאותם הוא פגש ב"מרכז קבלת הפנים וההזדהות" ב-מיטילין. היום הגיע לסופו באתונה עם מפגש עם לרונימוס השני. לאחר מפגש עם אנשים צעירים בבית הספר של דיוניסוס הקדוש של הנזירות האורסולי ב-מרוסי, אתונה, האפיפיור עזב את אתונה ושב לרומא.
האח ג'ון0לוק, שממשיך את עבודתו היומית בתיכה במהגרים, יחד עם האחים הפרנציסקאנים שחיים בקהילה של רודוס, אמר שהוא מאד שמח מהביקור של האפיפיור משתי סיבות: לאשש את מערכת היחסים עם הכנסייה האורתודוכסית ולהעניק קול למהגרים ולפליטים, שלרוב נשכחות ונעזבים בצד. "לפני מספר ימים", אמר האח ג'ון-לוק, "ראש העיר של רודוס אמר לי ש25,000 איש עברו דרך האי שלנו: מספר עצום. ועבור אנשים אלו, הכנסייה הקתולית, כלומר – אנו, אנו נמצאים בקו החזית על מנת להתמודד עם כל סוג של צורך יום יומי ואני עד ראשון לכך."
"בדרשה באצטדיון שבניקוסיה, האפיפיור אמר משהו שמאד אהבתי: עלינו ללמוד כיצד לשאת את הפצעים יחד. זהו באמת סיכום מצוין של הצו האפיפיורי "כל האחים כולם", משום שכל אחד מאיתנו יש לו את הפצעים שלו, ועל ידי לשתף ולחוק בהם, אז אין אנו חשים עוד לבד", המשיך האח ג'ון-לוק. "זהו גם גישה חיונית בטיפול במהגרים ופליטים, שחשו לבד ונטושים".
"קבלת פנים ופתיחות כלפי מה שהם בורחים ממנו", סיים ואמר האח גרגורי. "אלו הם גישות חשובות ביותר, שעבורי האפיפיור ביטא באופן מוחלט".
ג'ובאני מלספינה
