הדמות של מנואל רואיז ועמיתיו הקדושים המעונים – היודעים יותר כ"קדושים המעונים של דמשק" - ייעשה בכך שימוש בטקס הקנוניזציה, שייערך בעשרים לחודש אוקטובר, יצאו לאור. הדמות הוזמנה על ידי הוועדה של המועמדים הכללית של המסדר הפרנציסקאני ונוצרה על ידי המאייר אנדריאה פוצי. הערה מאת הגוף שהזמין זאת מלווה את הדמות, מאר ומסביר את הבחירות האיקונוגרפיות.
מאוחדים סביב ההוחדה [אוכריסטיה]
הקדושים המעונים מדמשק – שמונה אחים פרנציסקנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש ושלושה עמאים מרונים – מוצגים כאחווה אחת מסביב להוחדה. האחים הקדושים למשפחת מסקבי היה להם מערכת יחסים משפחתית ושיתוף פעולה הדוק עם הדת. פרנסיס היה הנציג הרשמי של המנזר, מוטי היה איש חינוך בבית הספר לילדים ורפאל תמיד היה זמין כשהיה צורך. הקדוש מנואל רואיז, האח הממונה על המנזר, ממוקם במרכז עם צעיף אדום ומחזיק את המגש עם תבלינים של ההוחדה. מהדפים של המוות על קידוש השם, אנו לומדים שבערב של ה-9 ביולי 1869,כשהם היו במצב של סכנה חריפה, כל הנוכחים במנזר – אחים פרנציסקאנים ועמאים - התקבצו בכנסייה והתפלל, לערוך וידויים ולקבל את ההוחדה, כדי שיוכלו לעמוד בסבל הצפוי להם. כאשר הרוצחים פרצו פנימה, מנואל רואיז הקדוש מיד ניגש לטבנקל על מנת לאכול את שאר לחם הקודש על מנת שלא יבוזה. היה זה על המזבח שעליו מת, קורבן של "אודיום פידאי".
הקומפוזיציה
מצד ימין, בסמוך ל-רואיז, ממוקם כרמלו בולטה הקדוש, כורע ברך, פדרו סולר הקדוש, אחד מהצעירים של הקהילה. הקודם היה כהן הדת של הקהילה ומראה את הצלב של ירושלים, שהינו הסימבול של הקוסטודיה של ארץ הקודש. מצד שמאל של הקומפוזיציה ממוקמים שלושת האחים הקדושים ממשפחת מסקבי: פרנסיס הקדוש מראה את המגן של הפטריארכיה המרונית, מוטי הקדוש מחזיק ענף של תמר, הסמל של המוות על קידוש השם ורפאל הקדוש, הצעיר מהשלושה, עם ידיים צמודות, מתפלל תפילת אהבה. ממוקמים בצורה של כתר, חמישה אחים פרנציסקנים שהינם קדושי מעונים. נעשה מאמץ לדייק עד כמה שניתן לפניהם של הקדושים המעונים, מעין דיוקן אותנטי שהתקבלו או דמויות של הערצה לאחר שהפכו למבורכים ותפסו את הדמיון הפופולארי.
העשרה דקורטיבית וכמעט כמו "ליטאני", מופיעים השמות של כל אחד ואחד בכתב לטיני, בהתאמה לדמויות . דבר זה – אינו נדרש – לפרטים, אלא נדרש בהתייחסות לבד הציור משנת 1926 (השנה של הסטאטוס של המבורכים) על ידי הנזירות הפרנציסקניות המיסיונריות של מרים, היכן שמופיע שמופיעים השמות, שמבחינה גרפית קטן יותר, על גבי ההילות. ברקע, הצבע של השמיים נבחר, בשעה שמתחת, מועתק בנאמנות מצילומים עתיקים מהמאה ה-19, מציגים את העיר דמשק, המקום של המוות על קידוש השם ושל הקהילה שבה הקדושים המעונים מימשו את ההגנה המיוחדת שלהם.
Marinella Bandini
