הקול האיתם והיציב של האח הפרנציסקאני לואיס אנריקה סגוביה, האח הממונה האחראי של המנזר הפרנציסקאני של תקרינה הקדושה בבית לחם, הגיע אלינו באמצעות הטלפון מהבזיליקה של המולד.
שוב פעם אלימות ומלחמה עוברים על הארץ של ישוע המשיח ובית לחם, הבית של הלחם, הינו היום אפילו רחוק. דבר זה משום שבימים האחרונים, תחנות המבדק ששולטים בגישה לרשות הפלסטינית נסגרו, וכתוצאה מכך, כל העובדים וכל מי שבכל יום צריכים לעבור את המחסום, נחסמו ולא יכולים לזוז.
שאלנו את האח אנריקה כיצד הם עוברים את נרגעים הראשונים של הקונפליקט בקהילה הפרנציסקאנית של קתרינה הקדושה?
"שמענו, כמו כולם, את הסירנות בבוקר של יום שבת שעבר (7 באוקטובר) ומיד לאחר מכן הבנו שהמצב הפך לרציני ביותר. לכן היום ראשון, האח הפרנציסקאני ראמי אסקריה, כהן הדת של קהילת בית לחם, הזמין את כל הקהילה להתקבץ יחד בשעה הקדושה ביום שני: היה זה הצעד הראשון להשתתפות קולקטיבית בתפילה עבור השלום. בעקבות האינדיקציות של האב הקוסטוד האחווה שלנו מתפללת בכל יום עבור כל הקורבנות, בייחוד עבור האזרחים והחטופים ובעבור המשפחות שלהם."
האם עדיים יש עולי רגל בבית לחם?
"זוהי באמת נקודה כואבת: ראיתי דאגה רבה ואי וודאות בעיניהם שך עולי הרגל שהיו כאן בתחילת הקונפליקט, משום שהם לפתע נקלעו אליה, בייחוד בזמן שלום, שלווה והרהור במקומות הקדושים, במצב זה שהיממו אותם באופן מוחלט. רבים מהם נתקעו כאן וחוו רגעים מפחידים. המבדקים היו סגורים, ובפעם הראשונה רק נקודת המבדק בבית סאחור תפקדה עם קשיים רבים. שי קבוצות רבות של פולנים ואיטלקים לא יכלו לעזוב לתל אביב עד אתמול בבוקר."
אווירה של תהום הנשייה
"האווירה כאן בבית לחם אינה אמיתית: זה דומה כמעט למצב במהלך מגפת הקוביד [קורונה], אבל לרוע המזל אנו מודעים לגבי מה שקורה במדינה הפעם וזה חמור יותר.... רוב החנויות של המזכרות והמסעדות סגורים ואנו יודעים היטב שעולי הרגל בבית לחם הינם ההכנסה העיקרית של הכלכלה. סוכנויות הנסיעות ביטלו את העליות לרגל. הקשיים הינם אדירים: למשל, המנהל של קאזה נובה, האכסנייה של עולי הרגל, כבר חילק את כל המלאי של החודש הבא של המסעדה. כל המזון הועבר לאנשים נזקקים. המצב יוצר פחד. למרות הכל, המקומות הקדושים נותרים פתוחים, בדיוק על מנת להעניק למעט עולי הרגל שכאן את ההזדמנות להתפלל בבזיליקה, במערת החלב ובשדות הרועים.
התפילות של הקהילה
"בכנסיית קתרינה הקדושה ובבזיליקה של המולד, התהלוכה היומית והליטורגיות ממשיכות כרגיל, משום שעלינו תמיד לכת בעקבות החוקים של הסטטוס קוו: כל מפגש ורגע שת תפילה חייב להיות מכובש, ויש לחגוג אותו כדי להימנע מאיבוד הזכות לחגוג אותו. כמובן שאנו רגילים לרוב להוביל את עולי הרגל הרבים בתהלוכה, אולם בימים האחרונים רק אנו נמצאים, האחים הפרנציסקאנים. אנו מונים 13 בקהילה כאן: לא רק שאנו מטפים בבזיליקה אלא גם בקאזה נובה, בית הספר, הבית של הילדים ושדות הרועים. אנו מאוחדים ביצירת חיים ליטורגיים "מופחתים", ממשיכים להילחם להתפלל עבור השלום ולתמוך בעולי הרגל ובכל מי שעדיין נמצא בבית לחם.
Silvia Giuliano
