הקהילה של ירושלים מנציחה את שנת המאה לייסוד של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא

הקהילה של ירושלים מנציחה את שנת המאה לייסוד של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא

הקהילה הפרנציסקאנית של ירושלים נפגשה ביום שני, ה-13 במאי, באודיטוריום  של גבירתנו של ההתעברות ללא חטא במנזר של סאן סלבטורה שבירושלים על מנת לחגוג את שנת המאה לייסוד של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא (שידור ישיר של האירוע, שתועד על ידי מרכז המידע הנוצרי, נמצא כאן) באמצעות דיווחים מילוליים של אקדמאים ועל ידי דברי שבח סטודנטים לשעבר.

"לא יכול להיות תאריך מאושר יותר  שבו חוגגים את יום השנה הזה מאשר יום החג של גבירתנו של פאטימה", אמר האח רוזאריו פייר, הדיקאן של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא בתחילת המסר של הברכה שלו. "אנו כאן היום על מנת להשלים את האירועים של שנת המאה לייסוד של המכון הפרנציסקאני משום שלאחר הפגישה עם האפיפיור בוותיקן ולאחר הכנס ברומא באוניברסיטה האפיפיורית אנטוניאניום, צריך להיות מפגש זה כאן, בעיר הקודש, על מנת לחלוק את השמחה של ההנצחה  עם מי שלא יכול היה להגיע לרומא."

לרוע המזל, עקב אסון מטאורולוגי בברזיל שהתרחש בימים האחרונים, מונסיניור חיימה ספנגלר, הנשיא של הכנס האפיסקופאלי של ברזיל , תלמיד לשעבר של המכון הפרנציסקאני – שאותו הגדיר האח פייר כמי "שמביא דיווח מכהן קהילה שחולק בכאב ובבעיות עם הצאן שהופקד בידיו" – מונסיניור ספרנגלר רצה להודות למכון הפרנציסקאני לחקר המקרא ולהיזכר כיצד לימודיו בפקולטה היוו "אפשרות שנתנה לי כוח לשמר את החיים שבחרתי בהם".

האומץ של המקורות והאומץ לעתיד של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא

בנאומו, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, הדגיש כיצד הקוסטודיה "היה לה את האומץ להתחיל עבודה זו  הקשורה ללמידה של דבר האל והמחקר הארכיאולוגי  בתקופה קשה." המכון הפרנציסקאני נוסד כחלק מהקוסטודיה וגדל עם התפתחות של הקוסטודיה. הייתי רוצה להזכיר את המנדט האפיפיורי משנת 1342 "גראציאם אגינוס" הצו האפיפיורי של קלמנט השישי,  שבו האפיפיור, מפקיד בידי הקוסטודיה שלנו את המקומות הקדושים לאחים הפרנציסקאנים ומבקש מהאחים שלוש דברים: לשהות במקומות הקדושים, לחגוג את סעודות האדון וטקסים בשירה במקומות הקדושים ולהיות קהילה בינלאומית, בדיוק כפי שממתבטא במציאות של המרצים והסטודנטים ב[מנזר] ההצלפה כיום". האב הקוסטוד לאחר מכן הדגיש את הצורך בהמשכיו לעודד, "להשקיע", כך אמר, "מעל לכל באנשים, משום שהאנשים בונים את המוסדות ולא להפך. ויש צורך לעודד השקעה במה שמאפשר לנו לתעד את התקופה ולהתבונן לעבר העתיד."

פיצהבלה: למדתי לאהוב את כתבי הקודש במהלך שנותיי במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא

הקרדינל פיירבטיסטה פיצהבלה לאחר מכם חלק: ""החסד של לחיות את עשרת השנים בארץ הקודש במכון הפרנציסקאני, תקופה של ,דגירה" שהיתה חיונית לסיפור שלי. מהאהבה שהראו המרצים הללו, שרובם כבר עזבו אותנו כיום, למדתי להניח את ראשי על אבנים אלו ולאהוב את כתבי הקודש  משום שאהבה תמיד מדבקת."

"בתקופה שבה המדע המודרני התווכח באופן קריטי אודות המקומות הקדושים ושאל אודות  הבסיס ההיסטורי תיאולוגי שעליו נוסדה הכנסייה", המשיך ואמר הפטריארך , "המכון הפרנציסקאני באופן הדרגתי וסבלני הוכיח מבחינה מדעית את מה שהכנסייה תמיד האמינה בו: כלומר, שהמקומות שבהם הדבר נהיה בשר אינם עבודה של "דבקות  מתוחכמת ", אלא הינה התוצאה של מסורת הולמת, רצינית ויציבה. עם המכשירי של המדע המודרני, המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא קישר בין האמונה הנוצרית למקום, לארץ ולסיפור, אחת ולתמיד."

הפרסומים של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא

האח הפרנציסקאני אלסנדרו קונליו, מרצה לפרשנות המקרא במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, הציע מאוחר יותר לנוכחים את ה"תוכנית" של הפעילויות האקדמאיות של המוסד הנ"ל באמצעות תיאור הפרסומים באוספים המגוונים (קולציו מאיור, קולציו מינור, אנאלקטה)  שאותם הפיק המכון הפרנציסקאני משך שנים רבות, מנקודות מבט שונות -  פרשנות המקרא, היסטורית וארכיאולוגית. "עלינו להבין , כך הדגיש האח אלסנדרו, "מה שמדרבן  את קודמנו שתחום לימודי זה,  כך שנוכל להגדיל את ההשראה שלהם ואת המסורת ארוכת השנים של האמונה ושהמדע הופך ללפיד של אור שיכול להאיר לנו את העתיד."

"לחזור לירושלים"

 בחלק השני של הבוקר, פרופ' ג'וזפה בופון, סגן הדיקאן של האוניברסיטה האפיפיורית אנטוניאנום, העניק הרצאה מעולה שכותרה הינו "לחזור לירושלים", שבה הוא סקר את ההיסטוריה של ייסוד המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא,  בקבות הקשר הייחודי עם מוסדות כנסייתיים ותיאום עם רומא, מדגיש את ההיבט הפוליטי והאזרחי של מציאות – בייחוד בהתמחות בארכיאולוגיה – שתרם להתוות כיוון למחקרים של פרשנות [מקראית].

לבסוף, האב אוליבייה פוקויל, המנהל של בית הספר הצרפתי למקרא וארכיאולוגיה  ופרופ' אוגוסטין הרננדז וידאלס, הרקטור של האוניברסיטה האפיפיורית אנטניאנום,  הזכירו את החשיבות של המחויבות של מוסד זה לחקר מעמיק של דבר האל,  שנעשה על ידי הפרנציסקאנים לא רק "כמפיצי דבר האל", אלא "כחלופה וכמלומדים מלא תשוקה של כתבי הקודש."

בסיום הכנס, האח רוזאריו פיירי חילק לנציגי הרשויות שנכחו מדליית הנצחה עם הלוגו של שנת המאה, שנוצרה לרגל האירוע על ידי האח הפרנציסקאני אמדאו ריקו, הארכיאולוג של הקוסטודיה.

Silvia Giuliano