הקהילות הנוצריות של ירושלים מבקרות בקוסטודיה לרגל החלפת ברכות  ואיחולים לרגל חג המולד

בהתאם למסורת, החלפת ברכות איחולים מסורתיים לרגל חג המולד בין הקהילות הנוצריות חזר על עצמו שוב בירושלים. בכל שנה, יומיים לאחר ה-25 בדצמבר, הקהילות הנוצריות והזרמים הנוצריים השונים בירושלים מבקרים בקוסטודיה של ארץ הקודש על מנת לאחל את האיחולים לרגל חג המולד לאחים הפרנציסקאנים ולאב הקוסטוד. כפי שחזר על עצמו במהלך החלפת האיחולים, אין זה עניין של דרישות לפי הפרוטוקול אלא מחוות המבטאות את הידידות והחברות הכנה ביותר בין הקהילות המאוחדות ביעד זהה. היופי של הרמוניה זו והגיוון הזה גם מופיעים בארץ הקודש במהלך חגיגות חג המולד הנחוג בתאריכים שונים. בשעה שהלטינים, שחוגגים לפי לוח השנה הגרגוריאני את חג המולד ב-25 בדצמבר, רוב הקהילות האורתודוכסיות , הולכות לפי לוח השנה היוליאני, יחגגו את החג ב-7 בינואר. משמע, שמתקיימות החלפת איחולים חמות לרגל חג המולד שחוזר על עצמו פעמיים. הפעם הראשונה הינה ב-27 בדצמבר בביקור של המשלחות האורתודוכסיות באולם המרכזי (האולם הקפיטולארי) שבמנזר של סאן סלבטורה; הפעם השנייה לאחר חג המולד האורתודוכסי, הפרנציסקנים הולכים לכל מושב של הפטריארכיה של הכנסיות האורתודוכסיות לרגל החלפת ברכות מתוך מסורת של כבוד ונימוס.  

המשלחת הראשונה שהתקבלה היו היוונים האורתודוכסים, לאחר מכן הארמנים האורתודוכסים, הקופטים והסורים האורתודוכסים. לאחר מכן היה זה התור של הפטריארך היווני-מלכיתי (קתולי)  להתקבל על ידי הפרנציסקנים  ושוב האחרונים שהתקבלו היו החברים של המשלחת האתיופית אורתודוכסית והפטריארך הלטיני.

המשלחת היוונית האורתודוכסית

בראש המשלחת היוונית האורתודכסית היה תיאופילוס השלישי שפנה אל הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, ואל הקהילה של האחים הפרנציסקאנים, ועורר תקווה כתגובה לאי הוודאות של ההווה. תקווה זו נולדת ומתחזקת כך שחוגגים את ההתעברות  [של  ישוע המשיח] שנחוגה, כשהפטריארך  היווני לא שכח להודות לקוסטוד פאטון על המחויבות המשותפת  שמטרתה להבטיח את האיחוד המוסרי של ירושלים ושל הגנה על הנוצרים.

האב הקוסטוד הודה לתיאופילוס, ביטא באותו אופן את הכרת תודתו עבור מערכת יחסים הרמונית בין שתי הקהילות שהופך לאיתן יותר עם הזמן. האב פרנצ'סקו לאחר מכן הזכיר את השיקום של הרצפה בבזיליקה של כנסיית  הקבר כדוגמא לשיתוף פעולה והודה לפרלט היווני עבור רוח הסינודוס שלו.

לרגל האירוע, חלק מהאחים הפרנציסקאנים ביצעו מספר שירים של חג המולד. לפני הפטריארך תיאופילוס השלישי והמשלחת שלו, האחים הפרנציסקאנים האח חואן דוד רודריגז, מרווין גומז, מריו הרננדז והתאומים לבית גאלוף, ג'וני וג'ורג', שרו את השיר "פואר נאטוס בבית לחם: ו-"קנטן לי אנג'לי".

המשלחת הארמנית אורתודוכסית

המשלחת השנייה שנתקבלה היתה המשלחת הארמנית. סגן הפטריארך הוביל את התהלוכה שהתרחשה  ומטל את רשות הדיבור, לאחר ברכות לכל הנוכחים, החמיא לקוסטוד פאטון על המחויבות שלו בכל יום עבור ארץ הקודש ועל כך שהוא דוגמא של חיים ומודל התייחסות לכל רועה טוב.

האב פרנצ'סקו חזר על הברכות וביטא שביעות רצון עבור "מערכת יחסים של חברות המאפשרת להמשיך יחד את השיקום של כנסיית הקבר". זו מערכת יחסים המבטאת עדות משותפת של עדות לאמונה לטובת כל הקהילה המקומית, עולי הרגל ושתי הקהילות הנוצריות בהתאמה.

לאחר מכן האחים הפרנציסקאנים שרו  שני שירים לכבוד האורחים: "פואר נאטוס" ו-"אדסטה פידאלאס".

המשלחת הקופטית והמשלחת הסורית אורתודוכסית

 האב הקופטי מקסימוס גרוסולומיטאנוס הביא עימו ברכות ואיחולים לפרנציסקאנים בשם כל הנציגות הקופטית של ירושלים. "האל רצה לבשר את הבשורה של הולדתו הניסית לכל האנשים באמצעות שני טיפוסים של אנשים: הרועים והמלכים. ההם היו טיפוסים שונים לגמרי, אולם האל השתמש בהם בהתאם ליכולותיהם, משום שהמשיח מגיע לכולם ומדבר ללבבות של כל אדם. חג מולד שמח!"

האב הסורי שימון יאן, בשם הנציגות הסורית האורתודוכסית של ירושלים הרחיב את הברכות היקרות ביותר על "האירוע של המולד של ישוע המשיח אדוננו שירד מהשמיים לכאן, לארץ, על מנת לשחרר אותנו מחטא וממוות.". הפרלט הסורי לאחר מכן קיווה לשחרור עבור כל הסובלים, בייחוד עבור הסורים.

האב הקוסטוד הזכיר לנו יום שבכל יום בבית לחם הקהילות הנוצריות של ארץ הקודש מהרהרות במקום הפיזי שבו ישוע נולד למרים הבתולה. המקום הזה שמראה לנו את הענווה של האל שהפך לאדם עבורנו. הוא ציטט את אתנאיאוס הקדוש: "הוא הפך לאדם כך שאנו נהפך לאלים. הוא גילה את עצמו בגוף כך שיהיה לנו את הרעיון של האב הבלתי נראה. הוא תמך באלימות של האנשים כך שלא נוכל לרשת את השחיתות." האב הקוסטוד לאחר  מכן איחל שמחה ושלום לאחים הקופטים שחיים במצרים וביטא את הקרבה שלו לכנסייה הסורית של ירושלים, מתפלל עבור השלום בסוריה.

האחים הפרנציסקאנים קיבלו את פני האורחים עם השיר "אתה ירדת מהכוכב".

הביקור לפטריארכיה היוונית מלכיתית

האחים הפרנציסקנים בהנהגת הקוואס לאחר מכן הגיעו לאחים הקתולים של הפטריארכיה היוונית- מלכיתית, היכן שהם התקבלו על יד סגן הפטריארך, מונסינור יאסר אל-איאש.  הוא קיבל את פני הפרנציסקאנים: "זה תמיד שמחה גדולה לפגוש את הקוסטוד ואת האחים הפרנציסקאנים, זהו סימן של אחדות ועדות לישוע המשיח כאן בירושלים. [...] הכנסייה משחקת תפקיד חזק מאד בהגנה על הנוצרים בארץ הקודש ועל זה אנו חייבים לחשוב היום, על יום החג בארץ הקודש של חג המולד. אין שלום סביבנו, ישנה מלחמה ופחד. התקווה היחידה שלנו והתשובה היחידה הינה ישוע המשיח. נוצרים רבים היגרו וכיום יש מיעוט קטן כאן אולם התקווה שלנו הינה בילד האנושי הקטן הזה שנולד בבית לחם. כשמעמיקים אנו יכולים לראות את האל הופך לבשר ודם, שבא לתת לנו את טבעו, לתת שוב חסד וחיי עולם עבור כולנו."

הקוסטוד החליף ברכות וציטט את המסר של חג המולד מהאפיפיור פרנסיס אודות הסיכון של לשכוח את הרז שאנו חוגגים בחג המולד. התשובה הינה בספר הבשורה, בהתבוננות באדם העני ומציאת עושר אמיתי.

המשלחת האתיופית

אחרי ארוחת הצהריים, משלחת של הפטריארכיה האתיופית של ירושלים, כשבראשה האב גברה סלסי, ביקרה את האחים הפרנציסקאנים במנזר של סאן סלבטורה.  האב האתיופי בירך את כולם והזכיר את הקשר ההדוק המאחד את אתיופיה ואת הקוסטודיה. לצורך זה, הוא ציטט את התוכן של מכתב שהקיסר האתיופי היילה סלסי שלח למושל של ירושלים במחצית השנייה של המאה ה-20, המבקש ממנו שלא לפגוע בקהילה הפרנציסקאנית בארץ הקודש בכל מצב ואופן.

הקוסטוד הודה בכנות לאב האתיופי גברא סלסי והזכיר כיצד רגע זה של מפגש מייצג באופן אותנטי את החלוקה ברז של חג המולד ואת ההזדמנות להתנהג כאחים.

המשלחת של הפטריארכיה הלטינית

לבסוף, היה זה התור של הביקור של המשלחת  של הפטריארכיה הלטינית בהנהגת פיירבטיסטה פיצהבלה. הפטריארך, שהיה הקוסטוד של ארץ הקודש בעברו, ברך  בחום את האב פאטון ואת כל הקהילה הפרנציסקאנית. "יש לנו סיבות רבות לדאוג, אולם אין סיבה לפחד. האל הפך לאדם וזהו המייסד של התקווה שלנו. שום דבר לא יכול לעצור את העדות שלנו שבאמצעותנו ולמרות הכל, ממשיכה להופיע כאן בארץ הקודש."

האב פאטון ענה בחום דומה, כשהדגיש כיצד חג המולד תמיד מביא רגשות רבים. על מנת לעשות כן, הוא מזכיר אפיזודה של חג המולד האחרון שבמהלך סעודת האדון הוא ערך במערת המולד בבית לחם. הוא ראה אנשים שבכו: :זה נראה לי הרמוני עם הרוח של האב המייסד שלנו, פרנסיס הקדוש. זה חשוב לחזור  להכרחי, ללא ללכת לאיבוד בסטיות רבות מדי. הבה נתרכז בלב של הרז של האל."

פיליפו דה גרציה