המילים של עול הרגל אגריה, שהגיעה לארץ הקודש בסוף המאה הרביעית, מהדהדות שוב מתחת לשמי השמיים בער חמים בתחילת הקיץ. האירוע התרבותי "הקול של אגריה" נערך ביום חמישי ב-20 ביוני, בחצר של הלנה הקדושה במתחם של סאן סלבטורה. היתה שם קריאת הטקסטים שנבחרו מיומן המסע של אגריה (או היומן של אגריה) עם ליווי מוסיקאלי.
היוזמה
האירוע מתבסס על הרעיון שהינו פרי המחשבה של סילביה ג'וליאנו, מלומדת בתחום ההיסטוריה והתיאולוגיה, עם ניסיון בתיאטרון שנכון לעכשיו עובדת בשירות הקוסטודיה של ארץ הקודש. "למדתי להכיר טוב יותר ולהעריך את התכנים של היומן על ידי לקיחת חלק בסיורים והרצאות מן המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, שלרוב עושה שימוש בזה ככלי שח הקדמה למקומות הקדושים", היא אמרה.
"שמתי לב עד כמה טקסט זה יכול להשאיל את עצמו לקריאה ופרשנות: הסגנון של אגריה מאד מפורט ומלא בטקסטים בעלי הבעה". דבר זה העניק לה את הרעיון, שמיד התקבל על ידי הקוסטודיה של ארץ הקודש, שהציעה את המקום.
המילים והמוסיקה
הבחירה של הטקסטים עורבים אחרי המבנה של היומן ראשית כל, בחלק ההרפתקני, שקשור למסע, והשני הינו תיאורי יותר, וקשור לשהות של אגריה בירושלים וההשתתפות שלה בליטורגיות שמתוארות בדיוק רב. הטקסטים המוצעים כולל את הליטורגיה היומית בכנסיית הקבר – הרבה לפני שהפך לתהלוכה של ימינו אלה, שלא התעצבה עד למאה ה-13 עם הגעת הפרנציסקאנים – התהלוכה של יום ראשון של הלולבים והליטורגיות של הטרידום של הפסחא.
החלק של הליווי המוסיקאלי נוצר על ידי לוציה ד'אנה אשר מלמדת צ'לו במכון מאיניפיקאט שבירושלים, בית הספר למוסיקה של הקוסטודיה של ארץ הקודש. "הבחירה של המוסיקה היתה פונקציונאלית על מנת להדגיש ולתת חיזוק לעמודים מהטקסט", היא הסבירה. גם מסיבה זו, "ישנם סוגים של מוסיקה: מאלתורים, ליצירות נבחרות מהסוויטה של יוהאן סבסטיאן באך וה-ריקרארי של ג'ובאני בטיסטה דלי אנטוני. גם כללתי מספר יצירות מהפסקולים המפורסמים, לתת את הרעיון של היופי והפליאה שיש בתיאורים של אגריה, ואת המנגינות של חלק מסעודת האדון, בייחוד בחלק של הליטורגיה."
בקריאה שלה, סילביה ג'וליאנו רצתה להדגיש את הייחודיות בייחוד של הסקרנות שאפיינה את עולת הרגל אגריה: "היא בעצמה, ביומן שלה, מדברת על הסקרנות שלה ועל הרצון לדעת. בוודאי שהיתה לה אישיות תוססת ולעיתים גם אירונית.... כשהיא מדברת על הדרשות הארוכות של כהני הדת בליטורגיות של ימי ראשון, עד כדי כך שסעודת האדון היתה מסתיימת באמצע הלילה. רציתי לראות טון שהיה בהחלט אירוני מאחורי הכתיבה הזאת". בקריאת היומן, "אנו יכולים לחוש רגישות נשית וטבע יוצא מן הכלל של אישה זו המייצגת קול ייחודי שלאחר כל הדרך הגיע אלינו."
מיהי אגריה?
העלייה לרגל של אגריה לרוב מתוארכת בין שנת 381 ובין שנת 384. היא מפורסמת ביומן המסע שלה שנתגלה בשנת 1884 ב-ארצו (איטליה). זהו מסמך רב ערך עבור מלומדים, עבור מידע ותיאורים דקדקניים שבו, הן של המקומות הקדושים והן של ליטורגיות. בשנת 2023, האח הפרנציסקני אנריקה ברמאחו קברה, שהיה בשירות הקוסטודיה של ארץ הקודש, פרסם ספר שמתאר את העלייה לרגל שלה.
ביומן, עולת הרגל פנתה לקבוצת "האחיות האלוהית" ,] קבוצה של אחיות שנשארה במערב. זה היה יותר מאשר נזירות, הן היוו מעגל של נשים אצילות שחלקו דבקות דתית. לא ברור באם אגריה היתה מקודשת לאל; היא בוודאות שייכת לקבוצה גבוהה ועשירה, כשם שברור ממספר פרטים ביומן והעלויות של מסע מסוג זה. בהקשר למוצאה, התיאוריה הסבירה הינה שהיא הגיעה מאזור ספרדי של גליציה.
קריאה של תקופתנו העכשווית
קריאה של היומן של אגריה יש לו עדיין מה להציע והרבה, לא רק עבור מלומדים ומומחים בתחום, אלא גם לעולי רגל של ימינו, שיכולים למצוא מדריך ועזרה ולסייע "להיכנס" להיסטוריה, כמעט למקורות של המקומות הקדושים. בחלק מהמקרים, הם מציעים לקורא של ימינו תמונת מצב של ריבוי מציאות – במקרים אחרים, מעל לכל כל הטקסטים שמתארים גם חלק מהליטורגיות – מראה מציאות שנשארה ללא שינוי משך המאות.
Marinella Bandini
