הקומיסריאט של וושיניגטון: פגישה עם האח הפרנציסקאני דויד גרנייה | Custodia Terrae Sanctae

הקומיסריאט של וושיניגטון: פגישה עם האח הפרנציסקאני דויד גרנייה

הקוסטודיה של ארץ הקודש מרוויחה מסיוע של מספר אחים פרנציסקאנים על מנת להגביר את הפעילויות שלה בכל העולם. אנו מדברים על הקומיסריאטיםשנמצאים במדינות שונות ותפקידם הוא להיות "גשר בין ארץ הקודש והנוצרים בכל העולם".

כל קומיסריאט כולל מבנה של הקוסטוודיה של אר הקודש שתורם לקדם את המקומות הקדושים ומקרב אנשים לארצו של ישוע המשיח. כיום, ישנם 60 קומיסריאטים בכל העול: רובם הם פעילויות שמוקדמות על ידי הפרובינציה של המסדר הפרנציסקאני, כשאחרים הינם זרוע ישירה של הקוסטודיה של ארץ הקודש.

הפרק של הקוסטודיה שנערך בחודש יולי בירושלים, היווה הזדמנות לפגוש חלק מהקומיסריאטים ולבקש מהם לספר לנו אודות חיי האחים הפרנציסקאנים המתגוררים הרחק מארץ הקודש. אחד מהם הינו האח הפרנציסקאני דיויד גרנייה, אח פרנציסקאני שנולד בשנת 1977 והינו אחראי על הקומיסריאט של ארץ הקודש של וושינגטון הבירה, הממוקם בארצות הברית של אמריקה.

השיחה התמקדה מיד בקשר ההיסטורי והלא רגיל בין הקומיסריאט האמריקני הפרנציסקאני ובין ארץ הקודש. זהו סיפור ארוך  שהחל בניו יורק בשנת 1884. "עולי הרגל מאמריקה נסעו לירושלים מניו יורק", הוא מספר. "בזמנו, הם יכלו לעזוב בספינה שהגיעה לצרפת, משם הם  החלו את מסע העלייה לרגל באזור אירופה כשהם נוסעים ברכבת ומבקרים בלורדס, אסיזי ורומא. לאחר מכן הם הפליגו ששוב מ-אנקונה לאלכסנדריה ומשם דרך היבשה עד שהגיעו לארץ הקודש." מן הסתם, היה זה מסע ארוך מאד, שערך בין 90-120 ימים, תלוי במי שרצה לעצור ולבקר בגליל ובעבר הירדן. "מעט אמריקנים יכלו להרשות לעצמם מסע ארוך ויקר שכזה. מסיבה זו במחצית השנייה של המאה ה-19, אחד מהאחים הפרנציסקאנים שלנו רכש חלקת אדמה מחוץ לעיר שגודלה 18 דונם. במקום זה נבנו העתקים שהיו נאמנים לעליות לרגל בממדים שלהם ובפרטים שהם היעד של עולי הרגל שמוקמו בחלקה ענקית זו: כנסיית העלייה השמיימה של מרים שמכילה את הקבר של מרים הבתולה, מערת המולד של ישוע המשיח, הכנסייה בנצרת, הגולגולתא, אבן המשיחה וכנסיית הקבר. היו גם רפליקות של המערה של לורדס, שך ה-פורציונקולה של אסיזי ושל הקטקומבות של רומא! הרעיון היה לאפשר למאמינים שלא יכלו לעבור בכל התחנות במהלך מסע העלייה לרגל שנערכים כשמגיעים לארץ הקודש."

כל זה נבנה בין השנים1896-1898 אפילו לפני שהקוסטודיה בנתה מקומות קדושים ובזיליקות שנבנו במאה ה-20 על ידי הארכיטקט אנטוניו ברלוצי. הכנת רפליקות אלו עבור עולי הרגל של המקומות הקדושים של ארץ הקודש שכנעה את הקהילה הפרנציסקאנית של ארה"ב להעביר את הקומיסריאט מניו יורק לוושינגטון.

כיום חלקת אדמה ענקית זו שהאחים הפרנציסקאנים רכשו לפני מאה שנים הינה חלק מתהליך העיור של הבירה, שמשך השנים התגבר והתעצם. משמעו שהפרנציסקאנים יכלו למור על נווה המדבר הזה של שלום בתוך אזור שוקק חיים מטרופוליטאני שתמיד נמצא בתמנועה מתמדת. בהבט זה דבר זה מושך הרבה אנשים סקרניים בכל יום וזוהי הזדמנות עבור האחרים הפרנציסקאנים לפתוח את דלתות המקום הקדוש שלהם למבקרים ולדבר עימם אודות ארץ הקודש.

"בקומפלקס זה  לפני שנים רבות ייסדנו את הגן של המנזר הפרנציסקאני שמושך אליו הרבה אנשים שרוצים לעבוד את האדמה. מאחורי המנזר יש לנו גם כן חממה ושדה המיועד לגידולים חקלאיים, שכולל אפילו מספר עצי פרי. הרבה אנשים מתנדבים לעבוד באדמה חינם אין כסף. בשנה הקודמת קצרנו שמונה טון של מזון, כשחלק קטן מזה  שמרנו לעצמנו בשעה שכל השאר מסרנו לקנטינות עבור אנשים עניים בעיר. בחלק האחורי יש לנו גם שני הרמיטאג'ים עבור מי שרוצה להעביר זמן בתפילה ובהרהור בגן עדן אורבני זה."

מיקום מיוחד זה ללא ספק מדרבן מפגש בין העיר ובין הקהילה הפרנציסקאנית, מהווה אינטגרציה מושלמת במרקם האורבני. האחים הפרנציסקאנים של הקומיסריאט של וושינגטון לכן מנצלים כל הזדמנות בעלת ערך של מפגש עם מבקרים ושל מאמינים להכיר להם את ארץ הקודש. הם עושים זאת  באמצעות ביקור במקום הקדוש  שבאמצעות הרפליקות של המקומות הקדושים, מאפשר לאורחים לטעון את טעמה של ארץ הקודש, הם עושים זאת גם כן באמצעות עדות אישית, יחד עם פעילויות קהילתיות עם ארגונים שך עליה לרגל ועם פרסום תקופתי של המגזין של ארץ הקודש (באנגלית).

"האנשים לרקוב מפחדים להגיע ארץ הקודש משום שהדימויים שמועברים דרך אמצעי התקשורת  מראים תסריט של אלימות , הקשור לקונפליקט הישראלי-פלסטיני. אנו עובדים מאד קשה לגרום להם להבין שהרחובות של ירושלים בטוחים בהרבה  מאשר בערים רבות בארה"ב. אלו שכבר ערכו מסע עליה לרגל  ממשיכים  לשמור ע קשר הדוק עם ארצו של ישוע המשיח. עימם, לפני המגיפה [של הקורונה], ארגנו מפגשים פתוחים לקהל, היכן שהם נתנו את העדות שלהם. לפני המנזר שלנו יש גם כן אולם גדול מאד, האולם של פרנסיס הקדוש, שככלל מושכר לחתונות. אפילו אם השוכרים לא מעוניינים ישירות בארץ הקודש, אנו מנצלים כל הזדמנות לקרב אותם למה שאנו עושיםולשמור על קשר עימם. במהלך תקופת הציפייה, למשל, אנו שולחים לחלק מהזוגות הללו יונה קטנה העשויה מאם הפנינה, שמעוצבת ונעשית בבית לחם על מנת לשים אותה בעץ חג המולד שלהם, עם מכתב נלווה שבו אנו מסבירים את היעד שלנו בארץ הקודש."

מאמץ חשוב זה של קידום ארץ הקודש מוצע על ידי קהילה קטנה של 12 פרנציסקאנים. "עבור וושינגטון האתגר הגדול ביותר הינו ליצור קשר בין הקהילה המזדקנת של האחים, שגילם הממוצע נע בין 70-75. נכנסתי לשם בשנת 2007 ואני אחרון הסמינריסטים שעבר בוושינגטון שערך את הנדרים הסופיים. הייתי הצעיר ביותר בקהילה זו משך שנים."

זה אתגר שיכול להתבצע על ידי הזמנה של אנשים למפגשי קריאה , כשהאחראי לכך הינו האח דויד בארה"ב: "החל משנת 2019 אחד מהמטלות שלי היה אנימציה של הקריאה עבור ארה"ב. מאז חודש ינואר יש לנו איש צעיר בבית לחם עבור הפורמציה, ואחר עומד להגיע לשם בספטמבר-אוקטובר. עם עוד 3 או 4 שילכו בעקבותיהם נגיע  לדרך של הבחנה . ארצות הברית הינה מדינה ענקית  וגם זה מהווה אתגר. כקומיסריאט של ארץ הקודש, אני אחראי על הקריאה לשירות הכנסייה עבור ארה"ב כולה". אמר וחייך: "אנו מנסים לעשות את מה שניתן."

 

המראיין –פיליפו דה גרציה