"אנו בשנה המוקדשת ליוסף הקדוש ובתאריך ה-1 במאי, כאן בבית לחם, אנו רוצים להתבונן בו כך שהוא יוכל ללמד אותנו את הרוחניות של העבודה, כפי שהוא לימד את בן האלוהים שהפך לבשר ודם". כך אמר האח פרנצ'סקו פאטון, הקוסטוד של ארץ הקודש, בדרשה שלו בסעודת האדון המוקדשת ליוסף הקדוש, שנחוגה כאן במערה המוקדשת לו בבית לחם. בשנה מיוחדת זו, שאותה כינה אפיפיור פרנסיס, הקוסטודיה של ארץ הקודש רצתה להעניק טקסיות מיוחדת בנצרת לרגל יום החג של יוסף הקדוש ב-19 במרץ והחליטה לערוך ליטורגיות מיוחדות, כמו זו המוקדשת ליוסף העובד הקדוש.
לרגל אירוע זו, הקוסטוד הזכיר את כל האנשים העובדים שבעבורם יוסף הקודש הינו מודל [לחיקוי],הפטרון הקדוש והמתווך, כולל אלו שהיו חשובים בתקופה ארוכה זו של המגיפה "שעדיין לא נסתיימה". האח פרנצ'סקו פאטון לאחר מכן הדגיש שני מאפיינים אשר מבחינים את הקדוש: "יוסף הינו איש מעשי ובה בעת הוא איש שיכול לחלום. תחושת המעשיות של יוסף בוודאות הינה התוצאה של עבודתו, שמאפשרת לו להיות בוגר, סבלני ומתמיד. מצד שני, הוא מסוגל לחלום ומשעות זו עבור יוסף הינה להישאר פתוח למשמעות עמוקה של חיים, לרז של האל.
"מה אנו יכולים ללמוד מיוסף הקדוש הנגר?" סיים הקוסטוד."ראשית כל, לא לפחד כשמצבים חדשים ובלתי צפויים צצים ועולים במהלך חיינו ובמהלך הקריאה [לשירות הכנסייה] שלנו; לאחר מכן, לאפשר לעצמנו להיות מוארים על ידי דבר ה' שמסיע לנו להבין יותר לעומק את מה שהאינטליגנציה האנושית שלנו עלולה לקטלג כבעיה שיש לפתור אותה ולא יותר מכך; לסיום, הוא מלמד אותנו להגיב בדרך מעשית למצבים ולקשיים, להתמודד עימם בזמן נתון עם בטחון" (כאן הדרשה המלאה).
יום החג של ה-1 במאי כלל מספר נוכחים – מספר אחים פרנציסקאנים של הקוסטודיה והן מספר אנשי דת מקומיים, כמו גם את האחווה הפרנציסקאנית של הבזיליקה של המולד ואת האח הממונה האחראי של המנזר, האח הפרנציסקאני אנריקה סגוביה.
הייחודיות של לחגוג את יום החג של יוסף הקדוש העובד בארץ הקודש אפשרה להתפלל באחד המקומות המדויקים הקשורים לחייו של קדוש זה.
המערה של יוסף הקדוש, היכן שנערכה סעודת האדון נערכה, הינו בבית לחם וניתן להגיע אליה ממערת המולד, תודות למעבר קטן מצד ימין של המזבח.
שם, מספר צעדים מועט מהמקום שבו ישוע הגיח אל העולם, המלאך הופיע ליוסף בחלום.
אלו הם המילים לפי ספר הבשורה לפי מתי (פרק ב, 13-15):
"הם הָלְכוּ מִשָּׁם וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִרְאָה אֶל־יוֹסֵף בַּחֲלוֹם לֵאמֹר קוּם קַח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ וּבְרַח־לְךָ מִצְרַיְמָה וֶהְיֵה־שָׁם עַד־אִם אָמַרְתִּי אֵלֶיךָ כִּי הוֹרְדוֹס מְבַקֵּשׁ אֶת־נֶפֶשׁ הַנַּעַר לְקַחְתָּהּ׃
14 וַיָּקָם וַיִּקַּח אֶת־הַיֶּלֶד וְאֶת־אִמּוֹ לָיְלָה וַיִּבְרַח מִצְרָיְמָה׃
וַיְהִי־שָׁם עַד מוֹת הוֹרְדוֹס לְמַלּאת אֶת־דְּבַר יְהוָֹה בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמֹר ]מִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי׃
ביאטריס גוארארה
