הקוסטודיה של ארץ הקודש חוגגת את יום החג של פרנסיס הקדוש מאסיזי

האירוע הטקסי של פרנסיס הקדוש מאסיזי נחוג כבכל שנה עם שמחה מיוחדת על ידי הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של  ארץ הקודש. לאחר ה-נובאנה של פרנסיס הקדוש, האחים הפרנציסקאנים התאספו במנזר של סאן סלבטורה שבירושלים, לב ליבה של הקוסטודיה,  ביום ראשון ה-3 באוקטובר וביום שני ה-4 באוקטובר.

יום החג מוקדש לקדוש המייסד עם תפילת ערבית ראשונה ב-3 באוקטובר, שנערכה על ידי  הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון. בדרשה הלו, הקוסטוד התמקד במספר פרקים של "רגולה נון בולאטה", שהשנה הינה בת שמונה מאות שנה. "עבור פרנסיס הקדוש, כל חיינו הינם שבח של ליטורגיה, "קודש ושבח והלל לאל, עבודת האל הרוחנית שלכם", כפי ששאול הקדוש היה כול לומר בפרק 12 של "האיגרת את הרומים" (ע"ע אל הרומים, 12:1). האח פאטון אמר, "פרנסיס הקדוש יכול גם לחיות מוות ארצי כחלק מהליטורגיה החיה שבאמצעותה אנו מעניקים כבוד לאל שהינו אחד [השילוש הקדוש], מערכת יחסים של אהבה, מקור החיים של כל אדם וכל בריאה, ייעוד ונקודת הגעה, באמצעות חוויה של מוות כפי שנחווה בטקסט של חג הפסחא, "דלת החיים". 

האח פרנצ'סקו פאטון לאחר מכן הזכיר שללכת אחרי ההוראה ואחרי צעדיו של ישוע המשיח אדוננו אינו שמור רק בעבור האחים הפרנציסקאנים או אנשים מקודשים, אלא מיועד לכל אדם שרוצה לחיות את המשמעות ואת ההקשר של טבילתם.

באותו יום, 19 אחים פרנציסקאנים צעירים חידשו את נדרי העוני, צדקה וציות והקוסטוד  פנה אליהם במילים הללו: :אני מאחל לכם להצליח  בדרך חיים זו שלנו, ההליכה של אחרים בעקבות צעדיו של ישוע, בהלל ושבח של השילוש הקדוש ושתהיה תמיחה מתמשכת בתוך מערכת היחסים הזו של אהבה עם האב, הבן ורוח הקודש".

רגע חשוב של האירוע היה הקריאה של הטרנזיט [המוות] של פרנסיס הקדוש, כשהטקסט נלקח ממקורות פרנציסקאניים, ואשר מתאר את הרגעים האחרונים של חיי הקדוש, שבמהלכם רק הנרות של המאמינים האירו את הכנסייה.

סעודת האדן הטקסית של פרנסיס הקדוש מאסיזי

ביום שני, ה-4 באוקטובר, היה זה יום החג הטקסי של פרנסיס הקדוש, אחחם פרנציסקאנים, מאמינים ונציגי רשויות התאספו בכנסייה של סאן סלבטורה שבירושלים. סעודת האדון נערכה על ידי ראש המנזר של סטפן הקדוש, האב הדומניקני מרטין סטזק, מסורת שהינה סימן של האחדות בין שני המסדרים, כשמצב זה חוזר על עצמו ביום החג של המייסד להם, דומיניק הקדוש.

"תומאסו דה סלאנו לימד אותנו ששמחה הינה אחד מהמאפיינים של חייו של  פרנסיס הקדוש", אמר האב מרטין סטזק בדרשה שלו. "אנו יכולים  לדחות כי העוני והמחסור היו גם חלק  מחייו, אולם כשאנו מדברים אודות השמחה של פרנסיס הקדוש איננו מתכוונים לכיף. אולי עלינו לשנות את התפיסה והמושג שלנו אודות השמחה,  משום שהשמחה של פרנסיס הקדוש לא היתה שימושית, הוא לא כיוון אותה למטרה של לבדר אנשים אחרים".  דברי הימים  של הברואים הינה עדות למחה של פרנסיס הקדוש שבה אנו יכולים לראות, לפי הקודש, "שאפילו המוות שייך לחיים, המוות אינו אויב, אלא אחות." האב הדומיניקאני הסביר שהשמחה של פרנסיס הקדוש נראית בסתירה באם אנו מתבוננים בעוני שלו ובייסורים שעבר. "החיים של פרנסיס הקדוש הינם חיים של קדוש שהינו בריאה חדשה בישוע המשיח וחיי כל אחד מאיתנו  צריכים להיות עם אותו יעד: אין מדובר בהנאה שטחית אלא עליך להיות עם כבד לבריאה החדשה, להגיע לשמחה שהעולם אינו יכול להעניק."

אנשי הדת ונציגי הרשויות שנכחו

מספר נציגי רשויות נכחו, שלהם רצה להודות הקוסטוד של ארץ הקודש באופן אישי. אנשי הרשויות הללו כללו את מונסיניור פיירבטיסטה פיצבלה, הפטריארך הלטיני של ירושלים; מונסיניור ג'יאנטו-בולוס מרקוזו; הפטריארך היווני קתולי,  יאסר איאש  והפטריארך הסורי-קתולי של ירושלים, יעקוב אפרים סימאן.

מונסיניור מאורו לאלי, האחראי על יחסי החוץ של השגרירות האפיפיורית בירדן ו-דון נאטאלה אלבינו, המזכיר של שגריר הוותיקן בישראל לקחו חלק גם כן בטקסיות של פרנסיס הקדוש מאסיזי. הקוסטוד  של ארץ הקודש גם הודה לקונסולים הכלליים שנכחו: רנא טרוקא, הקונסול הכללי של צרפת; ג'וזפה פדאלה, הקונסולן הכללי של איטליה; אלפונסו לוציני מתיאו, הקונסול הככלי של ספרד; וילפרד פפר, הקונסול הכללי של בלגיה; אוונגלוס וילוראס, הקונסול הכללי של יוון ו-דיאנה קורנר הקונסולית הכללית של הממלכה המאוחדת.

ביאטריס גוארארה