התערוכה של לוקס-טנברה ערכה עצירה ב"מפגש של הידידות בין האנשים", האירוע התרבותי הקתולי שנערך בכל שנה בחודש אוגוסט ברימיני (איטליה). התערוכה הינה אחד מהיוזמות שבאמצעותם הקוסטודיה של ארץ הקודש חוגגת את שנת המאה המוקדשת להקדשה של הבזיליקה של ההשתנות ( הר תבור ) ובבזיליקה של הייסורים (גת שמנים).
גיאוגרפיה של הישועה
כפי שכתב במסמך האפיפיורי "נוביס אין אנימה" שנכתב לפני חמישים שנה, "יחד עם ההיסטוריה של הישועה, קיימת גם הגיאוגרפיה של הישועה. המקומות הקדושים יש להם ערך רב בהצעה של תמיכה איתנה באמונה, מאפשר לאדם הנוצרי להיכנס בקשר ישיר עם הסביבה שבה הדבר נהיה בשר וחי בתוכנו."
התכנים של התערוכה היו במרכז של המפגש שאורגן על ידי האגודה בעד ארץ הקודש, על מנת להרהר בקוסטודיה ובשימור המקומות הקדושים כדרך של דיאלוג ושל שלום. האח הפרנציסקאני אלסנדרו קונליו, חבר במועצת המנהלים של ארץ הקודש והנשיא של הוועדה המדעית לרגל האירועים של שנת המאה לשתי הבזיליקות, דיבר בשם הקוסטודיה של ארץ הוקדש - שהחל משנת 1342 מטפלת במקומות הקדושים בשם הכנסייה האוניברסלית. "השליחים", הוד הדגיש, "הוזמנו על ידי ישוע המשיח לחזור לגליל, למקומות שבהם חיו עימו; הם הוזמנו גם לחיות את הממד החדש של הקימה מהמתים, ישוע ממשיך להיות נוכח בחייהם. באותה דרך, אלו שמבקרים במקומות הקדושים חיים את החסד הזה, את האפשרות של כניסה למערכת יחסים עם חייו של ישוע."
ארכיטקטורה והרז
אי לכך, האח אלסנדרו הדגיש את החשיבות של המונומנטליזציה של המקומות הקדושים, "לא להקפיא את הרז הם כוללים מרכיב של גירוי של עולה הרגל לחיות שהרז יהיה בו יותר ויותר." היה זה הנושא שדובר בעיקר בו על ידי הארכיטקט וינצנזו זופארדו, האוצר של התערוכה, ו-קרלה בנלי, האחראית על המיזמים של השימור של המורשת התרבותית מטעם הארגון של בעד ארץ הקודש.
האחרונה התמקדה בדמות של הארכיטקט אנטוניו ברלוצי, שמונה על ידי הקוסטודיה של ארץ הקודש לנבות את שני המקומות הקדושים. הגישה הסגנונית והארכיטקטונית "היתה עם מטרה לרז של המקומות הללו שרצה להעבירם. ארכיטקטורה וצורות היו בשירות של המשמעות, עבור ברלוצי, מטרתם לסייע לאנשים להזדהות עם הרז הזה." האחרונה דיברה על המחויבות בתחום של הארגון בעד ארץ הקודש לשימור ופיתוח של המורשת התרבותית, בייחוד באמצעות של סגל מקומי בר סמכא. העבודה הזו היתה התוצאה של היוזמה של האח הפרנציסקאני מיקלה פיצירילו, שהשתייך לקוסטודיה של אר הקודש, ושל המפגש עם הארכיטקט אוסמה חמדאן, הנשמה האמיתית של המיזם, עד למותו לפני מספר חודשים. בדרך זו, עבודת השחזור לא רק שמשמרת את המונומנט, אלא טווה אורגת את הבד החברתי והופכת לזרע קטן של תקווה.
Marinella Bandini מרינלה בנדיני
