סדרות של אירועים נערכו ב-וינצנזה בין התאריכים 24-26 במאי שהיה מוקדש לארץ הקודש כחלק מיוזמות של "הלימפה של עץ הזית: מיקוד בארצות המקרא".
מרצים ומלומדים מ-המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא בירושלים, שהשנה חוגג את שנת המאה וגם מנציחים את זה על ידי תערוכת המאה באולם של הארמון של האופרה סוציאלי שב-וינצנזה.
פרופ' דון ג'יאנאנטוניו אורבאני, מרצה אורח של הסיורים המקראיים במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא ואחראי על התערוכה, הינו גם אחד מהמארגנים של אירוע שנתי זה: "המהדורה של 2024 ננעלה בהשתתפות מצוינת ומעורבות גבוהה של הציבור, אולם תודות לתערוכה אודות שנת המאה שאנו מארחים כאן בוינצנזה. התערוכה, שנערכת בפעם הראשונה ברומא בתחילת שנת המאה, המהדורה השנייה של קריאה ולאחר מכן יהיה במילאנו, בפאלקונארא מארטימה ובמקומות אחרים שיוחלט עליהם."
האח הפרנציסקאני בוטיני מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא: "הבה נזכור את החלוצים שהסתכלו לעתיד"
הדוברים כללו את האח הפרנציסקאני ג'ובאני קלאודיו בוטיני, מרצה בדימוס של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא שלכבודו חגגו את שנת המאה של התגליות של המקומות הקדושים. האח בוטיני דיבר אודות שלו שהיו חלוצים של המחקר הארכיאולוגי של המכון לחקר המקרא וראה את התחלת העונה המרהיבה של עונת תגליות של המקומות הקדושים המוזכרים בברית החדשה.
"ההערכה של מאה שנים אלו הינה באמת ובתמים ראויה לציון", האיר האח בוטיני. "אין מקום קדוש שלא נותח ונלמד ע"י הפרנציסקאנים ולמה שאין ארכיאולוגיה היסטורית ומיקר ספרותי. כל אתר ואתר שנחקר לא בחיפוש אחר דעות קדומות כרעיון אלא אישש את המסורת הנוצרית והספרותית שפורסמה על ידי עלי רגל שלזה יש בסיס איתן. העתיד נפתח על ידי אתגרים חדשים שהופך את המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי כשהמחקר שנערך באתר נתון שמורכב מדיסציפלינות שונות ויחד עם המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי."
כיום, כל חפירה ארכיאולוגית דורשת עבודה של מומחי רבים של סקטור זה, בתחום הארכיאולוגיה, נומיסאמטי, אנתרופולוגיה כדרות ועוד.
חיינו שולטים במחקר של העבודות שלהם
האח הפרנציסקני אמדאו ריקו, הארכיאולוג של המכון לחקר המקרא יכול היה להיות נוכח בחלק של התוצאות של המחקר שלו המתמקד ב"אנסטזיס" שבבזיליקה של כנסיית הקבר עבור פרשנות מחדש של חלק מההבטים שטרם פורסמו עדיין. "באמצעות המחקר שלי, היתה לי גישה לכל החומרים של כל המלומדים שעקבו זה אחר זה במאה שנים אלו: הכתבים שלהם האיורים והציורים שלהם וההרהורים שלהם הינם עדיין חיים תודות לאפשרות המדויקת של שימוש באוצר היקר הזה. וזו הדרך עם העבודה שלי, אני גם הפכתי לחלק חי של מאת שנים זו."
האח הפרנציסקאני מסימו פציני תרם לתימה של הפסטיבל של וינצנזה עם הכותר של "אגאפה" והוא דיבר אודות הכוח של דבר האל בשיר השירים, עריכה של אהבה אנושית שדוחקת לעבר האהבה האלוהית. "דבר האל הינה מילה אנושית, מילה אנושית שהוקדשה", הסביר האח מסימו פציני. השנה הנושא של פסטיבל המקרא היה אהבה ואנו לומדים מהדוגמאות משיר השירים היכן שהאהבה נראית וחיה בעריכה מכל נקודות המבט. אהבה אנושית הינה חיונית על מנת להגיע לאהבת האל: משמעה שאם אנו באמת רוצים לאהוב את האל, עלינו להתחיל מהאהבה אנושית."
פרופ' ברונו קלגר, נומיסטיקאי שמשתף פעלה עם המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, לאחר מכן הציג את המחקרים אודות המטבעות המתבצעים על ידי האב אוגוסט ספייקרמן מהמכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, באמצעות פרשנו מרתקת של מלומד זה שעשה רבות בתחום הנומיסטיקה , בייחוד באתר של קומראן.
לסיום, דון ראימונדו סיניבלדי, הנשיא של אגודת הומו ויטור, סיים את הפסטיבל כשדיבר אודות הנושא של אהבתם של האנשים של וינצנזה לארץ הקודש, אהבה שתמיד נראתה על ידי נוכחות של שרידים קדושים רבים בוינצנזה.
Silvia Giuliano
Foto Credits © Fondazione San Teobaldo Vicenza
