הטקסיות של ההתעלות של הצלב הקדוש, מקום של ישועה לאנושות | Custodia Terrae Sanctae

הטקסיות של ההתעלות של הצלב הקדוש, מקום של ישועה לאנושות

בגדי כהונה בצבע אדום שאותם לבשו האחים הפרנציסקאנים בבזיליקה של כנסיית הקבר בירושלים הזכירו למאמינים את דמו של ישוע בתקופת הייסורים, כשמת על הצלב על מנת לגאול את העולם. ביום שלישי ה-14 בספטמבר, הטקסיות של ההתעלות של הצלב הקדוש נחוגה בקפלה של הגולגולתא, עם סעודת האדון שנערכה על ידי סגן הקוסטוד של ארץ הקודש, האח דוברומיר ג'סטל.

החגיגיות, במזרח, קשורה לדבקות שיש לבזיליקה של כנסיית הקבר שבירושלים. הגילוי של חלקים מספר של הצלב של ישוע היה במאה הרביעית, ה-אדיקט של קונסטנטינוס וכתוצאה מכך הוחלט לבנות בזיליקה בנקודה זו, אשר מסמנת את ההתחלה של הדבקות הנוצרית בעולם ובארץ הקודש. בדומה לליטורגיה של ההשתחוויה [אדורציה בלעז] של הצלב ביום שישי הגדול, ההתעלות  של הצלב הינה בעלת חשיבות רבה של טקסיות המוקדשת לצלב של ישוע כשיום זה נחוג עדיין כיום בכל העולם בשעה שבירושלים המסורת מזכירה גם את הגילוי של הצלב הקדוש על ידי הלנה הקדושה (7 במאי).

"כאן, ממש לפני הצלב של ישוע, התקשורת בין הארץ ובין השמיים נוסדה, בין האל המושיע ובין האדם שנזקק לישועה", אמר האח דוברומיר ג'סטל בדרשה שלו. כאן, בגולגולתא ובכל מקום אחר בעולם היכן שבו אנו מתבוננים בצלב, אנו תופסים רק ומעל לכל את הדממה של ישוע הצלוב. וזה בדיוק השקט שלו שתמיד מציע נחמה לאדם הכאוב, תקווה  עבור כל מי שראה את העולם מתמוטט מסביבם, מילה של אהבה לכל מי שחש שנזנח על ידי כולם, אינדיקציה למי שיש בליבו ספק, חוזק עבור מי שפותה, נצנוץ של אמון בעבור חסרי הוודאות, חבר לנסיעה המלווה בזמן של המוות."

הסגן של הקוסטוד של ארץ הקודש דיבר על הצורך שלא להישאר אדישים לפני השקט השה של ישוע, אלא לנסות לבקש מכולנו להיוולד מחדש בחיים ובאמונה נוצרית. על מנת לעשות כן, נדרש וחיוני להכיר בישוע, השולט מהצלב, כמלך שלנו. "להכיר את ישוע הצלוב כמלך משמעו להיהפך לתלמיד שלו, לשנת את החיים וליישם כפרקטיקה את המילים של ישוע האדון", אמר האח ג'סטל. "ללכת עם ישוע ולשים את חייך באופן מוחלט להדרכתו. לקחת אוריינטציה חדשה של קיום ולחדש התנהגות חיצונית האחראית על מערכת היחסים שלנו עם השכן החדש שלנו ועם העולם".

בקפלה הלטינית של הצליבה, בגולגולתא, כל הפסיפסים עדיין מתייחסים כיום לקורבן של ישוע המשיח: דמותו של ישוע המשיח, ממוסמר לצלב, מזכיר את יצחק, קשור בהר המוריה, כפי שמתואר בפסיפס מימין. הציות של אברהם, המוכן להקריב את בנו שלו, מזכיר את הציות של ישוע שמחבק את הצלב עבור ישועת העולם כולו.

בסיום של אירוע זה, השריד של הצלב הקדוש נלקח בתהלוכה מהגולגולתא לקפלה של מרים המגדלית. האחים הפרנציסקאנים שרו "ןןקסילה רגיס", המנון דתי עתיק המוקדש לצלב, ללוות רגע טקסי זה ולתת כבוד לשריד, מקום של ישועה לכל  מי שמאמין בישוע.

 

ביאטריס גוארארה