כבכל שנה, ארבעים ימים לאחר חג הפסחא, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש חוגגת בטקסיות של העלייה השמיימה של ישוע שבהר הזיתים. האפיזודה הינה מספר מעשה השליחים (פאר א, 1-12) שמתאר את ישוע האדון, לאחר שבישר להם על בואה של רוח הקודש, ולכן חג השבועות [פנטה קוסט], העלייה השמיימה, "לקחו אותו מול עיניהם".
האירועים החלו ביום רביעי, ה-17 במאי, עם רסיטל על תפילת הערבית הראשונה. לאחריה התקיימה תהלוכה מסביב למקום הקדוש הקטן מתקופת הצלבנים הכולל בתוכו את הסלע שטביעת רגלו הימנית של ישוע ניתן לזהותה, תפילת הקומפליין ולבסוף טקס של ליל השימורים או ערב החג שנערך בלילה. עד לבוקר, נערכו סעודות האדון על ידי קבוצות קטנות של עולי רגל ונוצרים מקומיים אחד אחרי השני. סעודת האדן הטקסית נערכה בבוקר של יום חמישי, ה-18 במאי; הן הליטורגיה של ערב החד והן של ההוחדה נערכו על ידי סגן הקוסטוד של ארץ הקודש, האח איברהים פאלטאס.
החגיגה של האירוע של ערב החד (ליל השימורים)
"ליל השימורים של העלייה השמיימה עבורנו הוא רגע של שמחה גדולה שיש לחוש את האינטימיות הזו בעוצמה רבה של ליבנו, משום שראינו את ההישגים בישוע בכבודו ובתהילתו." במילים אלו, האח פאלטאס פתח את הפרשנות שלו של דבר האל באירוע של ליל השימורים. הוא פנה למאמינים הרבים שנכחו, מעודד אותם לקבל את המסר הגדול של העלייה השמיימה שיכול להעניק לכולם "דחף כה גדול, שאיפה כה עצומה לחיי עולם". ישוע המשיח שקם לתחייה על ידי האב, מזמין אותנו ללכת אחרי הדוגמא שלו, לחוש שאנו מקומנו בשמיים, להאמין שהבית האמיתי שלנו הוא גן עדן. "ישוע עלה השמיימה, אולם נשאר עימנו עד היום האחרון עד קץ העולם. הוא חזר לאב לא על מנת לנהל את מה ששלו אלא "אני בוטח בך". עד שנצטרף לחיים השמימיים, עלינו להישאר על הרגליי שלנו בארץ ולבנות את מלכות השמיים כאן ועכשיו", סיים ואמר האח איבראהים.
סעודת האדון הטקסית
בבוקר של יום חמישי, האח פאלטאס יחד עם כהני דת מסייעים רבים, ערך את סעודת האדון הטקסית שנפתחה בשירי שחזרו עליהם את המילים מכתבי הקודש: "אנשי הגליל, מדוע אתם עומדים שם, מתבוננים בשמיים?" (מעשי השליחים פרק א, 11). בדרשה שלו, האב איבראהים הזכיר לנוכחים שיום החג של העלייה השמיימה של ישוע מעניק לנו את הזוהר של העתיד של כל הבריאה: "הוא היה הראשון לחנוך את השמיים, נכנס לשם עם גופו כולו, עם הבשר ועם חייו. העלייה השמיימה הינה הרז של פסחא שמולא והתממש."
בחזרה לטקסט מספר מעשי השליחים שמתאר את העלייה השמיימה, המטי, התמקד על היעד שנמסרו לשליחים שלו לפני שעזב את הארץ." אנו לכן נקראים להיות העדים שלו ולהיות התלמידים שלו: " לא לתקופה מסוימת, אלא לתמיד. אנו השליחים משום שהוא אהב אותנו ובחר בנו, ושולח אותנו לכל מקום שהוא בעולם על מנת ליטול את פירות האהבה והשלום. אם אנו לא מתקשרים זאת, האהבה מגיעה אל קיצה; אם איננו עובדים למען השלום, הדשא של האלימות והרוע יגברו", הוסיף ואמר.
על מנת ללכת בעקבות ישוע המשיח שעלה השמיימה, עלינו ללכת בדרך שך השמיים וג עדן שהינה עבור, למרות החטאים שלהם, בחרו את כוחה של האהבה לכל, בייחוד עבור אלו שהם חלשים ועניים. בעשותם כך, סיים ואמר האח איבראים פאלטאס, אנו צריכים להיות גם "עדים חסרי מורא, משום שישוע המשיח האדון עימנו."
פיליפו דה גרציה
