הזיכרון של מרתה, מרים ולזרוס, החברים של ישוע, נחוג בבית עניה

הזיכרון של מרתה, מרים ולזרוס, החברים של ישוע, נחוג בבית עניה

בבית עניה, הקהילה של הקוסטודיה של ארץ הקודש חגגה את הזיכרון של מרתה, מרים ולזרוס, החברים של ישוע, במקום הקדוש הפרנציסקני, הידוע גם כבית של החברות, קבלת הפנים והאירוח בתאריך ה-29 ביולי.

  ישוע הגיע לעיתים קרובות  לכאן כשהוא הלך מירושלים לגליל או מהגליל לירושלים: הוא נהג לעצור כאן, בבית עניה, כפי שהיה בתקופתו, גם כיום, היתה פרבר של ירושלים, מרכז קטן בקצה של מדבר יהודה. בערבית  העיר ידועה כאל- עזריה או עיזריה כשזה לקוח משמו של לזרוס, החבר שישוע הקים לתחייהמן המתים (ספר הבשורה לפי יוחנן, י"א 1-44)

האירועים החלו בשעות הבוקר המוקדמות:  סעודת האדון הראשונה נחוגה בקבר של לזרוס ולאחר מכן בקהילה המקומית, יחד עם האחים הפרנציסקנים, שיכלו לקחת חלק בשבח ובאירועים השניים של ההוחדה (ראה כאן קישור לחוברת של הלטורגיה)

סעודת האדון נערכה על ידי האח הפרנציסקני מיכאל מוהינדו במקום הקדוש שנבנה מחדש על ידי הארכיטקט אנטוניו ברלוצי בין השנים 1962 עד 1953 על החפירות הארכיאולוגיות שבוצעו בשנת 1949.

מארחים את ישוע, המנחם שלנו

האח מיכאל האיר אודות הטקסט מספר הבשורה לפי יוחנן פרק י"א פסוקים 19-27,  כשהוא מדגיש את ההקשר ההיסטורי והתרבותי הרלוונטי למנהגים יהודיים  בעת אבלות.  ספר הבשורה שהאזנו לו לא מכבר לרגל יום החג של מרתה, מרים ולזרוס הקדושים, שאירחו את ישוע האדון, מתמקד בנושא של הניחום,  הדגיש האח מיכאל בדרשה שלו. ישוע הולך לבית עניה על מנת לנחם את הקרובים של החבר שלו ולרגל אירוע זה הוא מקים לתחייה את לזרוס, כפי שהבטיח למרתה – מי שמאמין בי, אפילו אם ימות, יחייה: אירוע זה הינו עבורנו והוא מעשה של אמונה בישוע המשיח והכרה שהוא התחייה והחיים.

זה בידיים שלנו, המשיך ואמר, לדעת כיצד לארח את ישוע המשיח בבית היכן שהלב שלנו נמצא: אולי נתמה אם עדיין יש לנו זמן לשבת, כמו מרים, להאזין לאדון שבא אלינו עם המילים של נחמה שאנו זקוקים לכל דבר שקורה בעולם ומעל לכל בארץ הקודש.

לאחר הליטורגיה של ההוחדה, האחים הפרנציסקנים הלכו שוב  לקבר של לזרוס לבקר ולקרוא את ספר הבשורה  (יוחנן, פרק יא פסוקים 1-45).

העלייה לרגל להר הזיתים

לאחר שעזבו את בית עניה, מסע העלייה לרגל המסורתי המשיך אל הר הזיתים, על מנת להיכנס  לקפלה של העלייה השמיימה שניתן להגיע אליו ברגל וכיום הוא חסום עקב חומת ההפרדה בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית.

באדיקול המתומן הקטן,  שבו יש את הזיכרון של טביעת האצבע של ישוע,  הטקסט מתוך ספר הבשורה לפי מרקוס הוקרא (פרק 16, פס’ 15-20). האירוע הגיע אל קיצו בסמוך למקום הקדוש של  אבינו שבשמיים [פאטר נוסטר בלטינית]  המכונה הכנסייה של אלאונה, היכן שהטקסט מספר הבשורה לפי מתי (פרק ו, 5-13) הוקרא,  ואשר מזכיר כיצד ישוע המשיח לימד  את תפילת האדון.

Silvia Giuliano