האפיפניה מסמלת את סיום החגיגות של חג המולד בבת לחם. אם האירועים החגיגיים היו נחוגים בטון מינורי בכל הביטויים החיצוניים, תפילה, בייחוד תפילה עבור השלום, היו אינטנסיביים. בתאריך השישי בינואר, יום החג של האפיפניה ויום השנה השישים של ביקורו של האפיפיור שאול השישי לבית לחם, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, לקח את המילים שהאפיפיור מונטיני שביטא באירוע זה. האח פאטון לאחר מכן חידש את "הבקשה הדחופה שלנו לשלום בעולם לראשי המדינות ולכל מי שאחראי לעמים בעולם.
עולי רגל של שלום
הקוסטוד הגיע לבית לחם, העיר של "נסיך השלום" בבוקר של החמישי בינואר לצורך של כניסה טקסית. הוא התקבל ברחובות ריקים, ללא עולי רגל או מאמינים מקומיים, שזנחו את המפגש "בחוץ", פריביליגיה של הנוכחות שלהם בפונקציה דתית. "לרוע המזל השנה הזאת עולי הרגל אינם כאן, אלא הלב של העולם כולו בבית לחם לרגל חג האפיפניה, אמר האח פאטון בברכה שלו לאחר הכנסיה.
"לראות שהחכמים, כלומר – עולי ברגל, אינם בבית לחם, ההזמנה לכל מי שרוצה לערוך את מסע העלייה לרגל הינו לעשות מאמץ ולבוא ממילא. המקומות הקדושים פתוחים למבקרים והאנשים צריכים להיפגש עם עולי הרגל, כולל על מנת להתמודד עם הפיתוי לעזוב את הארץ הזאת. אנו מתפללים, מקווים ומתעקשים שעולי הרגל ישובו, כך שיהיה שלום."
בעקבות צעדיו של שאול השישי
ביום של חג האפיפניה, הקוסטוד ערך את סעודת האדון בכנסייה הלטינית של קתרינה הקדושה כשלבש את העליונית שלבש האפיפיור שאול השישי כשחגג במערת המולד לפני 60 שנה. אותו גביע היה גם כן על המזבח. האפיפיור היה היורש הראשון של השליח פטרוס ששב לארץ הקודש כעולה רגל.
בדרשה שלו הקוסטוד הזמין את המאמינים לרחת בחייהם שלהם את אותה הגישה של החכמים, ש"קדו בהערצה והציעו זהב, לבונה ומור. אלו הן שתי מחוות המלמדות אותנו כיצד מערכת היחסים שלנו צריכה להיראות עם האל כפי שמשתקף בישוע הילד. הבה נשים את ישוע המשיח במרכז חיינו, ממש כמו האל שלנו, כמו מלך, הוא אשר חולק בחיינו, כנסיך השלום, אשר מביא השראה לבחור בשלום, מילים של שלום, גישות ורגשות של שלום."
חג המולד של האחרים
בשעה שהקתולים חוגגים את הליטורגיה של האפיפניה, הפטריארכים האורתודוכסיים הגיעו לכיכר האבוס ולמערת המולד, ביום שעבורם הינו ערב חג המולד (הכנסיות שעוקבות אחרי לוח השנה היוליאני חוגגים את חג המולד בשביעי בינואר, יחד עם האפיפניה). הקוסטוד של ארץ הקודש יכול היה לברך את הפטריארך האורתודוכסי היווני תיאופילוס השלישי, ממש לפני שנכנס לבזיליקה של המולד.
ההגעה של החכמים
בשעות אחר הצהריים של השישי בינואר, תפילת הערבית השנייה של האפיפניה הדגישה את הדמות של החכמים. שלוש אחים פרנציסקאנים הביאו את שלושת החכמים "מהמזרח" לחיים, כשהביאו זהב, לבונה ומור כמתנות לילד ישוע. האח לואיס אנריקה סגוביה, האח הממונה האחראי של המנזר הפרנציסקאני של בית לחם, הביא ורד מזהב, שניתן על ידי האפיפיור שאול השישי לבזיליקה של המולד. האח אלברטו ג' פארי, המזכיר של הקוסטודיה של ארץ הקודש הביא מור, שמילא את הכלי המיועד לקטורת במקומות הקדושים שבו הופיע ישוע, במערת המולד. האח ג'אד שארה, האח הממונה האחראי על המרפאה של האחים, הביא לבונה, שמן מבושם שפעם יעדו היה לקבורה.
לאחר האדורציה [השתחוייה] במערה, האחים הפרנציסקאנים הלכו בתהלוכה, עם החכמים והקוסטוד עם הפסל של הילד ישוע עם כתר ועשו סיבוב מסביב לקלויסטר של כנסיית קתרינה הקדושה, מחלקים גרגירים של מור ויטפול של לבונה למאמינים, לפני הברכה הסופית עם הפסל של הילד ישוע.
Marinella Bandini מרינלה בנדיני
