כריסטוס אנסטי [ישוע קם לתחייה]: איחולים וברכות של הפרנציסקאנים לכנסיות האורתודוכסיות

ביום רביעי, ה-27 באפריל, משלחת של האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, בהנהגת האב הקוסטוד, האח פרנצ'סקו פאטון, ביקרה את הנציגים של הכנסיות האורתודוכסיות של ירושלים על מנת למסור להם  את האיחולים לחג הפסחא. בהשוואה לקתולים המתנהלים לפי לוח השנה הגרגוריאני, חג הפסחא האורתודוכסי נחוג שבוע לאחר מכן בהתאם ללוח השנה היוליאני.

הבוקר החל עם חמישה מפגשים, כשכל מפגש נערך בפטריארכיה אורתודוכסית שונה – היוונים, הארמנים, סורים,  קופטים ואתיופים.

הראשונים שאותם ביקרו הפרנציסקאנים היה תיאופילוס השלישי, הפטריארך היווני-אורתודוכסי של ירושלים. בנוכחות הפטריארך היווני, האב הקוסטוד  ערך את הריטואל של האיחולים לרגל חג הפסחא והודה למארחיהם על שיתוף הפעולה שצלה אחווה בארץ הקודש ובירושלים; לאחר מכן הוא ביטא את הכרת התודה עבור המחויבות המשותפת להבטיח את זכויות הקהילה הנוצרית ולעודד את חזרתם של עולי הרגל. מצידו, הפטריארך היווני-אורתודוכסי אמר שהוא שמח מאד לקבל ביקור זה ואת מיטב הברכות של הקוסטוד ובהקשר לחג הפסחא הוא הזכיר כיצד ניגודים וחשכה תמיד מנוצחים על ידי אורו של ישוע. אי לכך, הוא הודה לפרנציסקאנים על שיתוף הפעולה הקרוב שהושג לא רק ביחס להתפתחות היסטורית משותפת של הרצפה בכנסיית הקבר, אלא גם בנסיבות אחרות שבהן הקוסטודיה יכלה לשתף פעולה באופן נאמן, מדגימה את השייכות "לאותה משפחה נוצרית ולאותה אמונה."

המשלחת הפרנציסקאנית לאחר מכן הלכה לפטריארכיה הארמנית, היכן שהתקבלה על ידי הפטריארך הארמני האורתודוכסי של ירושלים, נוראן מנוגיאן. הקוסטוד הביא עימו את מיטב הברכות וציטט טקסט מהדרשה של האפיפיור שנכתבה לרגל ערב החג של חג הפסחא: "התקווה שלנו נקראת ישוע המשיח. הוא נכנס לקבר עבור חטאינו, הוא הגיע לנקודה הרחוקה ביותר היכן שבה היינו אבודים, הוא הלך בנבכי הפחדים שלנו, הוא נשא את העול והמשקל של הדיכוי שלנו וממעמקי החשכה של מותנו, הוא העיר אותנו לחיים ושינה את האבל שלנו לריקוד. הבה נערוך את חג הפסחא עם ישוע המשיח!". הבישוף מנוגיאן קיבל בשמחה את מילותיו של הקוסטוד, מנצל את ההזדמנות להזמין את האנשים להתפלל, בתקופה זו של חג הפסחא, שכל הקונפליקטים בעולם ייפתרו, בייחוד הקונפליקט המקומי כאן בארץ הקודש והאחרון הקשור ברוסיה ואוקראינה.

לאחר מכן האחים הפרנציסקאנים הלכו לפטריארכיה הסמוכה של הסורים היכן שהבישוף אנטימוס ג'ק המתין להם. לאחר איחולים וברכות לנוכחים, הקוסטוד התמקד בכוונה להמשיך ולהתפלל עבור הנוצרים הסורים שהינם קורבנות של אלימות בעולם, כשלוקח את היתרון של חג הפסחא שהוא "מתנה של שלום ושל פיוס." 

בתגובה, הבישוף הסורי-אורתודוכסי  אמר שהוא שמח לקבל את הביקור, המדגים כיתד יחד משפחה נוצרית אחת נוצרת, כשכולם הם ילדי האל על ידי המידה הטובה של בחירה לקבל אותו. בהקשר לזה, הוא ציטט את פסוק 11 של הפרולוג שבספר הבשורה לפי יוחנן "אולם אלה שהכירו בו הוא העניק להם כח להיות ילדי האל, לאלו המאמינים בשמו".

המשלחת הפרנציסקאנית המשיכה לאחר מכן לפטריארכיה הקופטית, הסמוכה לכנסיית הקבר, היכן שהבישוף הקופטי אנטוניוס המתין לאחים הפרנציסקאנים. הקוסטוד התייחס למתרחש במזרח התיכון, ארץ הקודש והעולם כולו עם מתנת הפסחא ומתן רוח הקודש, כך שזה "יכול להביא שלום ופיוס כמו בחב הפסחא הראשון". לאחר מכן הוא קיווה שעולי הרגל המצרים ישובו לארץ הקודש ולכנסיית הקבר, כך שהם ישובו לקהילות שלהם מחוזקים על ידי המפגש עם ישוע שקם לתחייה וכמו כן יאפשר לשאת עדות של האמונה הנוצרית  בהקשר שהינו קשה לעיתים קרובות ואף עוין."

הבישוף הקופטי הודה לקוסטוד וענה כיצד התחייה של ישוע המשיח שנחוגה בחג הפסחא גם מזכירה, בהקשר לתנ"ך [הברית הישנה] ולברית החדשה, את הדם שנשפך עבור הקריאה של הישועה: "אנו מודים לישוע המשיח שנתן את דמו עבור הישועה שלנו. ישוע, שנתן לנו את חייו, העניק לנו חיי עולם. הבה נתפלל שמעשה זה של חסד יעניק לנו כח להקהל את הכאב ולהיהפך לכנסייה אחת."

בסופו של יום ביקורים זה, המשלחת הפרנציסקאנית הגיע לפטריארכיה האתיופית אורתודוכסית, היכן שהאחים הפרנציסקאנים התקבלו על ידי הבישוף אמבאקום. הקוסטוד בירך אותו, מצטט מהאפיזודה מספר הבשורה לפי יוחנן המתאר את ההתגלות של ישוע לשליחים שהיו סגורים בחדר הסעודה האחרונה: "בא ישוע ועמד ביניהם. אמר להם: "שלום לכם" (ספר הבשורה לפי יוחנן כ:19).  הקוסטוד אמר ומשיך: "כשאנו חגגנו את התחייה אנו יודעים שעולם חדש ואנושות חדשה הינם אפשריים, בתנאי שאנו מקבלים את המתנה היקרה מפז שלרוח הקודש." הפטריארך האתיופי קיבל בחום את האיחולים לרגל חג הפסחא של הקוסטוד ושל הביקור של הפרנציסקאנים, בתקווה להעיר את שלום האל על העולם וביקש מהנוכחים להתפלל עבורם.

 

פיליפו דה גרציה