לבנון, דלת פתוחה במנזרים של הקוסטודיה

המנזרים של הפרנציסקנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש בלבנון אינם חסינים מגל האלימות שמשפיע בייחוד בדרום המדינה. המנזרים של בירות, חריסה וטריפולי לא מושפעים ישירות מזה זמן רב, בשעה שהמנזר בצור הינו אזור שהושפע על ידי ההפגזות וצריך לסייע לאנשים שבורחים מהדרום.

צפון ודרום

האח הפרנציסקני נג'יב איבראהים הינו האח הממונה האחראי על המנזר של חריסה ושלי של הקוסטוד של ארץ הקודש ללבנון. "אנו מודאגים משום שההשפעות של המלחמה משפיעים על חיי כולם", הוא אומר. "בתי הספר סגורים, משום שרבים מהם הפכו למקלטים לאנשים שפונו. הרבה אנשים לא יכולים להרשות לעצמם לשכור בית או ללכת למלון. בימים האחרונים, הכבישים לבירות נחסמו עקב מספר עצום של רכבים ומהאנשים שבורחים". כרגע, "אין חוסר במזון או דלק בצפון, אולם שום דבר לא מגיע לדרום." בקהילות ובמנזרים של הקוסטודיה אנו מתפללים את תפילת השרשרת [רוזרי] בכל יום ומבקשים מהאל, באמצעות התערבותה של מרים הבתולה, לשלום בלבנון  ובכל המזרח התיכון."

צור, הדלתות פתוחות....

"המצב הינו דרמטי", אומר האח הפרנציסקני תופיק בו מהרי מהמנזר של צור, רצועת אדמה בסמוך לים, כשלושים ק"מ מגבול ישראל. מספר פצצות נפלו גם כאן. "פתחנו את דלתות המנזר בעבור אנשים שנמלטו מהכפרים שלהם בדרום. יש לנו כרגע כתריסר משפחות  שנמצאות כאן, שברחו מבלי שלקחו דבר עימם, מבלי לדעת אפילו לאן ילכו." הוא לא מסתיר את הקשיים: "לנהל את המפונים הינו מורכב מאד, בייחוד מנקודת מבט של היגיינה ושל סניטציה. אנו מנסים להיות קרובים לאנשים אלו ולתת להם לחוש בנוח."

.... ובתי הספר סגורים

מהמנזר של אנטוני הקדוש, האח תופיק מבקר בכפרים שונים בדרום לבנון ובכל יום ראשון מגיע לקהילה הקתולית של דיר מימאס, כשבעים ק"מ מצור ורק ארבע ק"מ מגבול ישראל, פונה ל-מטולה. הוא נסע לשם ביום ראשון שעבר גם כן. "לקחתי חומרים של בית ספר לילדים על מנת להתחיל את שנת הלימודים, אולם לא היה להם זמן לעשות בהם שימוש. כולם ברחו וכל בתי הספר סגורים כעת, המצב הוא מאד דרמטי ואנו לא יכולים לראות את הסוף שלו."

טריפולי, מתכוננים לקבל את פניהם של האנשים

 הדים של המלחמה מגיעים גם לטריפולי, שממוקמת בצפון המדינה, והפחד מתחיל להתפשט. כאחים פרנציסקנים של הקוסטודיה, "כבר רכשנו את המוצרים [של המזון]", אומר האח הפרנציסקני קווירקו  צלה. "המנזר שלנו הינו מרכז הפינוי עבור האיטלקים, במקרה של שעת חירום. קנינו כמות מסוימת של מים ומוצרים [של מזון]". כרגע, "רק משפחה אחת ביקשה להישאר עימנו, אולם אנו חושבים שתהיה דרישה רבה יותר לכך בימים הבאים. אנו ננסה לסייע לכל מי שיגיע, כמו כן לאנשים שכבר אנו מסייעים להם."

Marinella Bandini מרינלה בנדיני