כאשר האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש רכשה את ג'וסטיניאני מסימו ברומא בשמץ 1948, הם עשו כן בראש ובראשונה על בסיס הרעיון של להיות מסוגלים להציע לאחים שלהם "בית", מספר צעדים מהבזיליקה המונומנטאלית של סאן ג'ובאני ב-לטרנט, היכן שיוכלו להישאר במסעם ובמהלך לימודיהם באיטליה. זה מה שכותב נציג המשלחת של הקוסטודיה באיטליה, האח הפרנציסקאני ג'וזפה פרארי, בהקדמה לספרו שפורסם על ידי ההוצאה לאור של ארץ הקודש אשר מספר את הסיפור כולו. החל מאז ואילך, מקום זה עם העבר הבלתי יאומן שלו הפך למשרד המרכזי של המשלחת של ארץ הקודש ברומא. המשלחת ממשיכה לשחק תפקיד חשוב גם כיום בייצוג של הקוסטוד ברומא עבור כל השאלות המתייחסות למערכת
היחסים עם הוותיקן בהקשר לבעלי תפקידים מגוונים, כמו מזכיר המדינה והוועדה של הכנסיות המזרחיות.
"החל משנת 2010 הייתי ברומא בנציג של הקוסטודיה של ארץ הקודש, אולם הסיפור של המשלחת הינו עתיק יותר", מסביר האח ג'וזפה פרארי. "במחצית השנייה של המאה ה-19, המנזר של ארה קואלי, היכן שהמשרד של היעדים היה ואשר גם אירח את הנציג של הקוסטודיה של ארץ הקודש. בתקופה זו, הוותיקן החליט לייסד את הוועדה של הכנסיות המזרחיות וזה מה שהפך את המשרד הזה להכרחי עבור הקוסטוד של ארץ הקודש להחזיק במשלחת או נציג , משום שלא היתה אפשרות לתקשורת עם איטליה כפי שיש כיום.".
מאוחר יותר, הזק הכללי של המסדר הפרנציסקאני רצה להתחיל לבנות את האוניברסיטה של אנטוניאניום של רומא, בסמוך להיכן שהמשלחת העכשווית של ארץ הקודש ממוקם היום. כאשר חיפשו את המשרד ברומא מיידית לאחר שתי מלחמות העולם, האחים הפרנציסקאנים מדווחים שישנו בניין לא רחוק מהאנטויאנום, אשר ידוע כ-קזינו ג'יוסטיניאני מסימו.
כיום, הקוסטודיה גם כן משכנת שם את האחים הפרנציסקאנים אשר לומדים ברומא באוניברסיטאות אפיפיורות שונות. "כיום אנו תשעה אחים, שרובם הינם סטודנטים", אומר האח ג'וזפה פרארי. "המנזר שלנו קצת מיוחד, משום שאין לנו כנסייה הפתוחה לעולם שבחוץ, והחיים שלנו מאופיינים מעל לכל על ידי המקצב של חיים סטודנטיאליים באוניברסיטאות אפיפיורות. כמו כן אנו מארחים את האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה הנוסעים ממקום אחד בעולם למשנו או מי שבוחר להישאר כאן מסיבות שונות, כגון בהמתנה לקבלת ויזה או לצורך פורמאליות של תהליך ההתאזרחות."
המשלחת שלך הקוסטודיה באיטליה מדווחת ישירות לקוסטוד של ארץ הקודש והיא מחויבת לעקוב אחר שאלות או סוגיות הקשורות לוועדה של הכנסיות המזרחיות, כמו גם לכל דבר הקשור למגבית של האגודה בעד ארץ הקודש, עם מימון שתלוי בקוסטודיה במידה רבה על בסיס תוצאה טובה. לאחר מכן ישנם ששאלות או סוגיות הקשורות לרכוש של הקוסטודיה באיטליה, אשר דורש תשומת לב מיוחדת, כמו במקרה של עיזבונות בירושות. המשלחת של הקוסטוד באיטליה גם כן מתעניינת בניהול של קהילות של האחים הפרנציסקאנים בארץ הקודש באיטליה, כמו למשל הקומיסריאט של נפולי והאחווה של מונטה פלקו, היכן
שנמצאים המועמדים של הקוסטודיה של ארץ הקודש.
הבניין המרכזי היכן שנציגות ממוקמת יש לו גם כן היסטוריה חשובה שאינה ידועה לרבים.
הבניין מתוארך לתחילת המאה ה-17, ליתר דיוק לשנת 1606 ו-1618, לפי הפקודה של המרקיז וינצ'נזו ג'יוסטיניאני (1564-1637), אחד מהאספנים הידועים ביותר והפטרונים של האמנות של אותה מאה. התשוקה הגדולה שלו היתה לפיסול רומאי ולכן הווילה שלו, שהיתה פעילה לרגל אירועים רשמיים, הפכה לבית של אוספים אישיים מרשימים. כמו כן, כולל כנוסה ב-ויה מרולנה שבזמנו היה ויה גרגוריאנה, הרחוב שבו עברו התהלוכות האפיפיורות הגדולות, ויחד עם ווילה זו (שלה היה גן עצום) ג'יוסטיניאני רצה להביע את עושרו. בנקאי מ-גנואה, המרקיז ג'וסטינאני הבטיח את התשלום לאמנים של חצר האפיפיור עם משאביו הכלכליים שלו עצמו.
מאוחר יותר, הווילה עברה לבעלות של משפחת מסימו, שבזמן איחוד איטליה, החליטו לפצל את האוספים שבווילה. דבר זה נעשה וחלק מהפסלים של ג'סיטיאני נמכרו לצרפת, ויצרו את האוסף העתיק של מוזיאון הלובר.חלק אחר הועבר למדינה (איטליה) וכיום נמצא במוזיאון של רומא שבכיכר מסימו.
בסוף המאה ה-, היה זה מעגל ציורי של הנצרנים, כפי שניתן לראות גם כיום, שהווילה היתה מפורסמת. הנסיכה מסימו ארחה שם קבוצה של אמנים גרמניים שתפקידם היה לשמור על הקתוליות באירופה, היה זה הכרחי לחזור אל הפרמטרים של הרנסנס ושל המשוררים האיטלקיים הגדולים. האיורים בקירות של שלושת החדרים נותרו כיום שהינם במסדרון של האמנים, עם סצנות הלקוחות מהקומדיה האלוהית, אורלנדו פיוריסו וירושלים ששוחררה.
שנים רבות לאחר מכן, היה זה איש אציל מהמשפחה של לנצילוטי, שנשא לאישה את הנסיכה מסימו, רכש את הכפר בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. הרבה תודות לעבר הקשור לאמנים גרמניים שציירו בשלושה חדרים בווילה, לנציוטי יכול היה להשיג חוזה שכירות עם שגרירות גרמניה באיטליה, ואשר אירח את מעגלי התרבות הגרמנית בווילה.
במהלך כיבוש רומא במלחמת העולם השנייה, היה זה טבעי עבור גרמניה למקם את המטה של המשרדים של הגסטאפו בווילה זו. הרחוב המקביל לווילה היה ויה טאסו, שידוע לרוע המזל כמקום שבו נשבו אסירים פוליטיים שנשבו על ידי הגסטאפו ושם עונו והוחזקו.
כשהגיע התקופה של השלום, עם סוף מלחמת העולם השנייה, הווילה נבזזה. בתקופה זו המבנה היה בלב תשומת הלב של האחים הפרנציסקאנים, שחיפשו אחר משרד עבור הנציגות או המשלחת שלך ארץ הקודש ברומא. לפני שעברו לשם, האחים הפרנציסקאנים בנו שני אגפים צדדיים, כך שיהיה מקום עבור קפלה לתפילה, חדרים שבהם האחים הפרנציסקאנים יוכלו להישאר ועבור שירותים עבור הקהילה. מאז, הווילה היתה המטה או המשרד המרכזי של הנציגות או המשלחת של ארץ הקודש באיטליה.
ביאטריס גואררה
