לקראת שלהי הקיץ, משלחת קטנה של פרנציסקאנים מהקוסטודיה נסעו לקברו של לזרוס שבבית עניה ביום החג של מרתה ומרים הקדושות ושל לזרוס הקדוש.
מזכיר הקוסטודיה, האח הפרנציסקאני סרג'יו גלדי, היה הראשון לערוך את סעודת האדון הראשונה בשעה שש וחצי בבוקר בקברו של לזרוס. סעודת האדון הטקסית במקום הקדוש של בית עניה החלה בשעה שמונה בבוקר והיא נערכה על ידי האח האחראי הממונה עם המקום הקדוש, האח הפרנציסקאני מישל שארוח, שתמיד מקבל בסבר פנים יפות.
לאחר סיומו של האירוע ולאחר התרעננות שכללה חטיף קל, הקהילה הקטנה הלכה לעבר הכניסה של הקבר של הקדוש על מנת לשמוע את הקטע מספר הבשורה לפי יוחנן אודות התקומה מהתמים של לזרוס.
לאחר מכן, חלק מהמאמינים המעטים הלכו לבקר את הקבר עצמו. פתקים קטנים בכתב יד הונחו בכל הקבר. הקירות עצמם מכוסות בגרפיטי, שבו ניתן לראות שמות רבים. אחד מהם חתום על ידי פייר כשכתוב ליד – "נולד מחדש".
זהו אחד הלקחים שאנו יכולים ללמוד ממקום זה: האדון קורא לנו לזוב לחיים שרק הוא יכול להעניק לנו.
אולם עולי הרגל לא יכלו לאבד את עצמם בהרהור משום שהאוטובוסים השכורים כבר המתינו להם. למעשה, נהוג לבקר גם בקפלה של העלייה השמיימה ולאחר מכן ללכת לקפלה של כרמל. הדרך הזו בעבר היתה ברגל. מבית עניה להר ציון, הליכה של חצי שעה. אולם, הדרך חסומה על ידי גדר בטחון, ולכן נדרש 20 קילומטר של מעקף;זו סיבה נוספת מדוע אסור היה שיפסידו את האוטובוס.
בקפלה של העלייה השמיימה לאחר הכניסה עם שירת ה-"תה דאום", נערכה קריאת הטקסט אודות עלייתו של ישוע השמיימה והזכיר לנו שהחיים שהוא נתן לנו כך שעלינו להיות מיסיונרים בעולם. בכנסייה של אבינו שבשמיים [פאטר נוסטר], עולי הרגל הנציחו את העובדה שהאדון ישוע עצמו לימד אותנו להתפלל.
הקהילה הקטנה התפצלה, וחלק מהמאמינים בחרו לבקר בגן על כל הפסיפסים שבו, היכן שתפילת "אבינו שבשמיים" נכתבה במספר שפות – כמעט 200 – בשעה שחלקם חזר לפעילויות שלהם.
העלייה לרגל הבאה תיערך ב-6 באוגוסט. באופן מסורתי אירוע זה מביא אליו הרבה אנשים בייחוד בקרב קהילות נוצריות פלסטיניות מהגליל.
מזכיר הקוסטודיה, האח הפרנציסקאני סרג'יו גלדי, היה הראשון לערוך את סעודת האדון הראשונה בשעה שש וחצי בבוקר בקברו של לזרוס. סעודת האדון הטקסית במקום הקדוש של בית עניה החלה בשעה שמונה בבוקר והיא נערכה על ידי האח האחראי הממונה עם המקום הקדוש, האח הפרנציסקאני מישל שארוח, שתמיד מקבל בסבר פנים יפות.
לאחר סיומו של האירוע ולאחר התרעננות שכללה חטיף קל, הקהילה הקטנה הלכה לעבר הכניסה של הקבר של הקדוש על מנת לשמוע את הקטע מספר הבשורה לפי יוחנן אודות התקומה מהתמים של לזרוס.
לאחר מכן, חלק מהמאמינים המעטים הלכו לבקר את הקבר עצמו. פתקים קטנים בכתב יד הונחו בכל הקבר. הקירות עצמם מכוסות בגרפיטי, שבו ניתן לראות שמות רבים. אחד מהם חתום על ידי פייר כשכתוב ליד – "נולד מחדש".
זהו אחד הלקחים שאנו יכולים ללמוד ממקום זה: האדון קורא לנו לזוב לחיים שרק הוא יכול להעניק לנו.
אולם עולי הרגל לא יכלו לאבד את עצמם בהרהור משום שהאוטובוסים השכורים כבר המתינו להם. למעשה, נהוג לבקר גם בקפלה של העלייה השמיימה ולאחר מכן ללכת לקפלה של כרמל. הדרך הזו בעבר היתה ברגל. מבית עניה להר ציון, הליכה של חצי שעה. אולם, הדרך חסומה על ידי גדר בטחון, ולכן נדרש 20 קילומטר של מעקף;זו סיבה נוספת מדוע אסור היה שיפסידו את האוטובוס.
בקפלה של העלייה השמיימה לאחר הכניסה עם שירת ה-"תה דאום", נערכה קריאת הטקסט אודות עלייתו של ישוע השמיימה והזכיר לנו שהחיים שהוא נתן לנו כך שעלינו להיות מיסיונרים בעולם. בכנסייה של אבינו שבשמיים [פאטר נוסטר], עולי הרגל הנציחו את העובדה שהאדון ישוע עצמו לימד אותנו להתפלל.
הקהילה הקטנה התפצלה, וחלק מהמאמינים בחרו לבקר בגן על כל הפסיפסים שבו, היכן שתפילת "אבינו שבשמיים" נכתבה במספר שפות – כמעט 200 – בשעה שחלקם חזר לפעילויות שלהם.
העלייה לרגל הבאה תיערך ב-6 באוגוסט. באופן מסורתי אירוע זה מביא אליו הרבה אנשים בייחוד בקרב קהילות נוצריות פלסטיניות מהגליל.