ללכת עם ישוע שקם לתחייה בדרך אל עמאוס

ביום שני, ה-18 באפריל, האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש, מלווים בקבוצה גדולה של עולי רגל ונוצרים מקומיים, ערכו את העלייה הרגל המסורתית מירושלים אל עמאוס, בהתאמה לספר הבשורה של היום המתייחסת  לאפיזודה של שני השליחים שהולכים לכפר בעל אותו שם כשישוע שקם לתחייה מלווה אותם.

המפגש התקיים במקום הקדוש של הפרנציסקאנים של אל-קובייבה, עיירה קטנה שעדויות ארכיאולוגיות בה מורות שמדובר כאן בכפר של עמאוס המוזכר בספר הבשורה לפי לוקאס, "בערך שבע מיילים מירושלים" (לוקאס כ"ד, 13) וכיום כמעט ונעלם.

עבור המאמינים המקומיים ועולי הרגל, המפגש של יום שני של חג המולד בעמאוס הינו מפגש מסורתי של חגיגיות, כשאפשרי להנציח את המפגש בין ישוע שקם לתחייה ובין שני השליחים כשהלכו אולם משך השנתיים האחרונות, עקב המגבלות של הדבקות בנגיף הקורונה, לא יכול היה להתקיים כבעבר. יום שני, אי לכך, מציין שינוי של מסלול מציין הגעה חשובה של מאמינים מכל האזורים של הרשות הפלסטינית ומחלקים שונים של העולם. הנקהלים הרבים והתגובות השמחות של הנוכחים עוזבים את החדר בתקווה של חזרה במספרים רבים יותר של האמינים לארץ הקודש. 

היום החל עם צלילי מוסיקה של התזמורת המקומית, שהציעה בידור לנוכחים בכניסה אל הכנסייה. לאחר מכן התהלוכה נכנסה פנימה, היכן שסגן הקוסטוד האח דוברומיר ג'סטל ערך את סעודת האדון. הליטורגיה הושרה על ידי המקהלה של ירושלים שהקדימה את הטקס, מקבלת את התהלוכה הנכנסת של כהני הדת שהתקבצו והתמקמו במזבח לרקע צלילים של הללויה.

במהלך התהלוכה של ההוחדה, קבוצת מאמינים לקחה מספר רב של סלי לחם, שלאחר מכן חולקו לנקהלים על ידי האח דוברומיר בסיום סעודת האדון.

לאחר האירוע וכרגיל בים שני של חג הפסחא בעמאוס, האחים הפרנציסקאנים חלקו את ארוחת הצהריים עם המאמינים בחדרים של הקהילה באווירה של חמימות ושל שמחה רבה.

היום הגיע אל סופו עם חגיגה של תפילת הערבית שהושרה בכנסייה בנוכחות של הסקרמנט הקדוש ביותר המוצג במזבח.

בהתאם למסורת של הפרנציסקאנים, אל קובייבה הינו הכפר של "עמאוס" של ספר הבשורה. בתקופה הביזנטית האתר זוהה כניקופוליס, היכן ששהו שני השליחים קליאופס ושמעון, אולם בתקופה הצלבנית ניקופוליס זוהתה באבו גוש משום שהאמינו שאל-קובייבה מרוחקת מדי ביחס לאינדיקציות המקראיות.

האתר של אל-קובייבה נרכש בשנת 1861 על ידי המרקיזה ומשרתת האל פאולינה דה ניקולאי ותרמה אותו לקוסטודיה של ארץ הקודש. החל מתקופה זו החלו חפירות ארכיאולוגיות מגוונות שהובילו לגילוי של שרידים של הבזיליקה הצלבנית שנמצאה במקום של "ביתו של קליאופס" וחלק מהבתים של הכפר הצמודים לדרך הרומית במרחק של כ-60 צעדים  מירושלים, בהלימה עם הקואורדינציות של ספר הבשורה לפי לוקס (לוקאס כ"ד, 13-35). עם השנים, המנזר הגדול היה קשור למקום הקדוש שגם היה בשימוש של קבלת מועמדים של הקוסטודיה של ארץ הקודש ומסיבה זו הורחב בשנת 1923.

 

פיליפו דה גרציה