בפרזנטציה של הספרייה הדיגיטלית – העלייה לרגל העתיקה לארץ הקודש נערך ב-19 באפריל בחדר של פרנסיס הקדוש במנזר של סאן סלבטורה שבירושלים. היה זה מאגר המידע הגדול ביותר בעולם בנושא של ספרות טילים מודפסת בארץ הקודש בין המאות 15-18. המטרה של היוזמה הדיגיטלית , כשהאוצר שלה הינו מרקו קלגרי ופבריציו פוסטי, הינה להשיג ערך טוב יותר ליומני המסע וליומני הנסיעות שאינן רק מהספריות של ירושלים, אלא כוללות את אלו שהינם זמינים תודות לגישה פתוחה בארכיב הדיגיטלי של כל הספריות האירופאיות.
ד"ר מדלנה בשירולו וד"ר מרקו פרנקלנצי , שותפים של "ספרים כשער לשלום" בתמיכה של האגודה של בעד ארץ הקודש, שהציגה את המיזם הזה – שקודם על ידע הספרייה הכללית של הקוסטודיה של ארץ הקודש ובתמיכה של המחקר האירופי לחקר ספרים, הוצאות לאור וספריות , כשמנהל כל זאת פרופ' אדוארדו בריירי מהאוניברסיטה הקתולית של הלב הקדוש שבמילאנו.
"הספרייה הדיגיטלית הינה מעודכנת ומדויקת מבחנה ביבליוגרפית בהקשר לכל המהדורות המודפסות, בין המאה ה-15 וה-18 בנושא של ספרות המסעות בארץ הקודש", מסבירה מדלנה בסירוטו. "בסיס נתונים זה מספק רשומות ביבליוגרפיות עם תיאור דקדקני ורפרודוקציות דיגיטליות רבות (גישה פתוחה) של כל המהדורות המודפסות באוסף הישם של כל הספריות של הקוסטודיה (אוסף אי.טי.אס) ובספריות האירופאיות העיקריות. כל אדם מלומד אשר מעוניין ביומני מסע מההבט הרוחני, היסטורי, אנתרופולוגי, חברתי, גיאוגרפי וכו' יכול לקבל גישה און-ליין למקורות אלו (זמין באיטלקית ובאנגלית) באתר של הספרייה משום שמספרייה זו המיזם הזה החל, בהתייחס לאוסף המוקדש לג'אנר ספרותי ספציפי זה."
נקודת התחלה זו בחיפוש אחר מהדורות הכלולות במיזם הדיגיטלי של הספרייה היה קטלוג על ידי אלסנדרו טדסקו "יומני מסע בארץ הקודש" שיצא לאור בשנת 2017, שבתורו הורחב, תוקן וכולל השלמות לשני רשומות המצאי הבסיסיות של ביבליוגרפיה גיאוגרפית של פלשתינה על ידי טיטוס טובלר משנת 1867 ושל ספריית הגיאוגרפיה של פלשתינה מאת ריינהולד רוהריכט משנת 1890.
"כאן בספרייה הכללית של הקוסטודיה של ארץ הקודש יש לנו אוספים יקרים של יומני מסע בארץ הקודש, כשהאוסף הישן קוטלג כולו על ידי ד"ר אלסנדרו טדסקו ב-2017", מדגיש המנהל של הספרייה הכללית של סאן סלבטורה, האח הפרנציסקאני ליונל גוה. "כיום, עם הספרייה הדיגיטלית אוצר זה סוף סוף הינו נגיש ובר שימוש בעולם כולו: זהו משאב בסיסי עבור כל המחקרים על ארץ הקודש, ולכן קשור גם כן לחומרים ולמהדורות המוצגות בספריות העיקריות של אירופה. מיזם אמביציוזי זה הודרך על ידי שלוש מילות מפתח: נגישות למהדורות, עקיבות ומהירות של השימוש."
"הספרייה הדיגיטלית הינה אמצעי היברידי, הכולל שלוש "נשמות", ממשיך ואומר מרקו פרנקלנצי, בשיחת וידיאו מאיטליה. "זהו קטלוג משום שזה מספק את כל המידע אודות עותקים אישיים ועל מהדודות אישיו עם קישור להיפרטקסט. זוהי ביוגרפיה, משום שזה משלים את האנליזה הביבליוגרפית, עם התייחסויות לכל עותק אישי וזה גם ספרייה, משום שהמשתמשים יש ברשותם את החומרים הדיגיטליים לרשותם להתייעצות, בדיוק כמו בספרייה, כך שהם יכולים לבחון ולרפרף במהדורות ובספרים השייכים לג'אנר ספרותי זה."
בסיס הנתונים און-ליין מאפשר חמישה קריטריונים של חיפוש עבור ייעוץ יסודי ומפורט: מחבר, כותר, מוציא לאור, מקום ההוצאה ולבסוף אמצעי "יצירתי" מסוגו, כלומר תאריך או תקופה המאפשר לזהות יומני מסע שיצאו לאור בתקופה נתונה.
"הכנס של היום הינו צירוף מקרים של ההשגחה העליונה", אמר פרופ' פ' רוסריו פיירי, הדיקאן של המכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, "הקשור לשלושת הימים של הכנס, הקורס התיאולוגי והמקראי של המכון המארגן בכל שנה במהלך השבוע של חג הפסחא. הנושא השנה היה ירושלים. ההרצאה האחרונה , שניתנה על ידי פרופ' יוג'ניו אליאטה, היתה "המקורות של העלייה לרגל הנוצרית". אליאטה מיקם את תשומת הלב של הסטודנטים לדיווחים העתיקים של עולי רגל לארץ הקודש, שעסקו בעיקר בדיווח של עולה רגל מבורדו, שהטקסט שלו מראה בבירור את הקיום בארץ הקודש של מסורת של המקומות הקדושים לנצרות לפני היוזמה של המלכה הלנה, אימו של הקיסר קונסטנטינוס. אנו מקווים שמיזם זה של הספרייה הדיגיטאלית – עליות לרגל עתיקות לארץ הקודש יוכל לעודד מחקרים היסטוריים, בייחוד בנושא של העלייה לרגל ויאפשר מחקר רציני, קפדני ומדעי."
המיזם כבר הוצג לפני מספר שבועות ב-ברסיה, באוניברסיטה הקתולית של הלב הקדוש, במחלקה של לימודי הים התיכון, של אוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת תל אביב, כשמדגיש עד כמה ישנה חשיבות וערך רב לאמצעי זה בהקשר להפצת המורשת הביבליוגרפית בנושא של ההיסטוריה של ארץ הקודש ולאפשר לזה להיות בשימוש.
Silvia Giuliano
