"מה שהקוראים מחזיקים בידיהם הינו ספר שעושה צדק לאהבה של הב פרידריך מאנס לדבר ה' וגם ליכולתו להעבירה בשפה של ימינו". היו אלו המילים של האב פרצ'סקו פאטון, הקוסטוד של ארץ הקודש, המסכמות בדיוק מושלם את הערך של התרומה של ההוצאה לאור של הוותיקן המוקדשת לאח מאנס, אח במסדר הפרנציסקאני, אחד מהמלומדים הידועים ביותר של המאה ה-20 בנושא של היחסים בין היהדות ובין הנצרות ומרצה לנזירות מקראית ן ופרשנות של הברית החדשה במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא שבירושלים משך יותר מ-40 שנה.
"לספר את המקרא: להתבונן בפנים, מסורות ואירועים בכתבי הקודש"
הספר "לספר את המקרא: להתבונן בפנים, מסורות ואירועים בכתבי הקודש" הודפס ב-9 בדצמבר, כמעט שנה לאחר מותו של האב מאנס, באולם הגדול של ההתעברות ללא חטא של המנזר של סאן סלבטורה שבירושלים ובנוכחות של קהל גדול, שלא רק הראה עד כמה האחים למסדר זוכרים אותו והסטודנטים, אלא גם עד כמה הוא הוערך כחוקר ואי הלאות שלו בהפצת דבר ה'.
משך מספר חודשים, האח פרידריך מאנס כתב מאמר המכונה "סיפורים של יום ראשון" ב-לה אובזרבטורה רומאנו. מלומד חדור תשוקה של המדרש המקראי (טקסטים המביאים את דבר ה' לימינו אלה באופן של הפרשנות) באמצעות דפי העיתון של הוותיקן. האח מאנס הציע סדרות של דיווחים על דמויות מקראיות, סימבולים ואירועים המובאים באופן מודרני. כיום, תודות ליוזמה הברוכה של אנדראה מונדה, העורך של אובזרבטורה רומאנו, פאולו רופיני, האחראי על התקשורת של הוותיקן ו-רוברטו צטרה, עיתונאי, האוצר של הכרך וכמו כן המתווך של האירוע, התורמים הללו דאגו לאסוף את הכל בספר אחד, יצירת אמנות של תיאולוגיה, אשר מספרת את הסיפור של העוזר האדיר של כתבי הקודש, שהועלה משך עשורים והוטף בארץ הקודש.
"באמצעות ספר זה, האח מאנס משאיר לנו מורשת חשובה", המשיך ואמר האח פאטון, "אשר מגרה אותנו להמשיך ללמוד לעומק את השורשים היהודים של הנצרות. באמצעות עטו, האירועים של כתבי הקודש התעוררו לחיים עם נגיעות של חיות ואינטנסיביות, תודות לידע הרב שלו בתרבות היהודית, מתבטא בחוש העדין שלו של אירוניה ובסגנון שלו שהיה נבריק ונוצץ, לא צפוי ובה בעת מעמיק ביותר. תחושת החובה שלו של בישור דבר ה' הגיע כך, באמצעות סגנון של עריכה, תוך מודרניזציה של דבר ה' של ספר הבשורה." סגנון זה גם הוערך מאד על ידי האפיפיור פרנסיס, ששיבח את המאמר ותרם להמשכיות של העיתון.
הפטריארך הלטיני של ירושלים, פיירבטיסטה פיצהבלה היה סטודנט שלו במנזר ההצלפה: "אני זוכר את האב מאנס בעבור העומק שבו, יכול אפילו לומר בהיותו מדביק בתשוקה שלו. להיכנס לעולם שלו היה הכל חוץ מפשוט: בסגנונו הייחודי, הוא יכול היה להשאיר את האינטואיציה פתוחה, חיוני עבורנו כתלמידים צעירים, אולם זו היתה הדרך שבה עורר אותנו לבצע מחקר ומחקר מעמיק."
"חיי ישוע: עם הערה מאת האפיפיור פרנסיס" מאת אנדראה טורניאלי
אותו סגנון עריכה הדומה לזה של האב מאנס נמצא גם בספר החדש "חיי ישוע: עם הערות מאת האפיפיור פרנסיס" מאת המחבר אנדראה טורניאלי, המנהל העורך של המשרד של התקשורת של הוותיקן, מדגים את הניסיון שלו לספר את חייו של ישוע באמצעות ספרי הבשור, מרכיב מחדש עם דמיונו ועם העזרה של מחקרים היסטוריים ברי סמכא לסייע למה שלא נכתב בספרי הבשורה. "עלינו לגרום לכך שהבשורה תתרחש שוב, כשמבינים שהמסר של ישוע הינו המפגש עם האישיות", מציין אנדראה טורניאלי, "וזה, כמו בכל מפגש, נוצר על ידי מחוות ומבטים. היתה זו התנסות רוחנית יפה מאד: בכתיבת ספר זה, ניסיתי לשים את עצמי בנעליים של כתב, מדגיש את החשיבות של המבטים של כל הדמויות הממלאות את העמודים של ספר הבשורה ולמקם במרכז. ניסיתי לאפשר לקוראים להבין את המבטים הללו ומעל לכל לפגוש את המבט של הדמות המרכזית". טווי בכתיבה ההערות וההרהורים של האפיפיור פרנסיס בליווי של כל אפיזודה, כשמבחינה כרונולוגית מסמל את החיים של ישוע.
"זה כבוד וחסד להיות כאן בירושלים להיות נוכח בהצגת שני הספרים הללו אשר מפרשים את הקו של ההווה של הפרשנות", הדגיש פאולו רופיני, "משום ששניהם נושאים עדות לדרך שלנו של תקשורת, עושים שימוש ביצירתיות חדשה ובה בעת מנסים באופן צנוע להפיץ את הזרע של התקווה והאהבה אשר מאפיינת את המפגש עם ישוע, שהתרחש במקומות אלו."
הערב הגיע אל סופו עם רגע של זכרון של האח הפרנציסקאני מאנס באמצעות מספר מילים מאת חברו ואח במסדר הפרנציסקאני האח קלאודיו בוטיני, פרופ' במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא, שחלק עם מאנס יותר מחמישים שנה של חיי דת וחיים אקדמיים; האח בוטיני הציג את הדמויות של קטע הוידיאו שהופק על ידי מרכז המדיה הנוצרי, שבו מאנס, שוב, הכריז על הקשר העמוק שלו והקשר הבלתי ניתן להפרדה עם כתבי הקודש.
Silvia Giuliano
