המרפאה של הקוסטודיה של ארץ הקודש ממוקמת בקומה השנייה שבמנזר של סאן סלבטורה שבירושלים: היא מבודדת אולם נמצאת בלב הקהילה, כמעט סגורה בתוך עצמה, כמו צדף, מגינה ומטפלת באחים הפרנציסקאנים השבריריים והקשישים של הקוסטודיה, אלו הנזקקים לסיוע ולטיפול רפואי.
מהחצר שמתוארכת משנת 1955, ניתן להבחין בפינה: היתה זו השנה שבה המראה, כפי שנראה כיום, נבנה.
האח הפרנציסקאני ג'אד שארה הינו האחראי על המרפאה של הקוסטודיה. במקור הוא מירושלים והוא מחזיק במשרה זו כמעט 17 שנה: "זהו האב המייסד שלנו פרנסיס הקדוש שהזכיר לנו לטפל באחים החולים שלנו", אומר האח ג'אד. "מסיבה זו אנו מטפלים בקשישים ומסיבה זו זה חשוב עבורנו. החל מהמאה ה-16, היתה מרפאה ובית מרקחת בירושלים: אולם המיקום של ימינו, כפי שניתן לקרוא את התאריך שבקומה השנייה, מתוארך לשנת 1955, תודות לבקשה של הקוסטוד שהיה רגיש לסוגיה של החולים והקשישים, ומי שהבטיח שהם יוכלו למצוא מקום למגורים בביתם, בקהילה של סאן סלבטורה, כך שיהיה אפשרי לבקרם מצד האחים הפרנציסקאנים האחרים.
כשהגעתי לכאן, לפני יותר מ-16 שנים, מן ההתחלה התעקשתי לארגן מחדש את המתחם הזה. באופן זה, תודות לקוסטוד, הפטריארך הלטיני של ימינו (מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה) התבצעו שיפוצים בשנת 2009שבעזרתם ניתן היה לשפץ מחדש את החדרים (שנבנו מחדש לחלוטין והותאמו לציוד הרפואי), חדרי האמבטיה הורחבו, המטבח, חדר האוכל גם צויד בשני חדרים המיועדים לטיפול נמרץ וחדרים עבור הרופא ושני חדרים עבור בית המרקחת."
המרפאה כיום
המרפאה כיום מארחת 8 אחים פרנציסקאנים קשישים מכל האזורים של ארץ הקודש: אחיות מתמחות וצוות רפואי נוכחים תמיד, 24 שעות ביום תודות לקשר עם בית החולים של יוסף הקדוש שבירושלים. שתי אחיות מהאחיות הפרנציסקאניות של חנה הקדושה, האחות נילה והאחות ג'סיקה, "שהינן בעלות ערך רב" הדגיש האח הפרנציסקאני ג'אד, הינן גם כן בשירות המרפאה, "משום שהן מביאות את המגע הנשי שמסייע לקשישים שלנו מאד, בתרפיה, בחדר האוכל, בהכנה לסעודת האדון ובחיי היום יום."
החדרים במרפאה גדולים ובהירים; כל יום נערכת סעודת האדון בקפלה שנפתחת לתוך החלק המרכזי של המסדרון הארוך וישנה גם קפלה קטנה יותר לסיוע רוחני כעת בגיל הקשיש פעם בחודש. "מה שהכי הרשים אותי, משך השנים, הוא לראות שרגעי התפילה בעבור חלק מהאחים הפרנציסקאנים הכי קשישים והחלשים ביותר, מחזירה את הבהירות במידה רבה. רבים מהם, כשהם בקפלה של המרפאה לבדם, מוצאים שלווה ונפש רגועה".
"השירות כאן במרפאה שינה אותי", המשיך ואמר האח ג'אד. "זה ריכך את האופי הנוירוטי יותר של האישיות שלי. גדלה בי ההבנה שיש לטפל בקשישים עם רוך וסבלנות, ולמדתי שלעיתים קרובות שהמגרעות של האישיות שלהם מחמירות על ידי סבל ומחלות, אולם מעל לכל הפחד מכאב. לקשישים יש קצב משלהם ועלינו תמיד לכבד את מצב רוחם."
במסדרון, קרוב לחלון גדול המשקיף לעבר העיר העתיקה, ישנו אחד מהאורחים של המרפאה, האב קרלו ציציטלי, בן 86, והינו הקוסטוד בדימוס של ארץ הקודש בין השנים 1986-1992: "החיים שלי", אומר האב ציציטלי, "תמיד היו עמוסים, עם ריבוי תפקידים ואחריות: כעת בגילי, אני מתפלל, אני קורא ולפעמים אני יורד למטה על מנת לפגוש אחים פרנציסקאנים אחרים, כולל את הצעירים ביותר בקהילה שעימם אני תמיד חש קשר קרוב. אני רגיל להיות בקרב צעירים, כפי שהייתי רקטור משך 15 שנים של הסמינר הבינלאומי ברומא, ב-קאסאלוטי ב-ויאה בוקיאה ולאחר מכן , בין השאר, הייתי אחראי על החניכים ומקדם של הקריאות [לשירות הכנסייה]."
לסיום, האח הפרנציסקני ג'אד מזכיר לנו שהצעירים ביותר תמיד מוזמנים לעלות למעלה ולראות ולבקר את הקשישים של הקהילה, לחלוק יחדיו זמן עם האחים שמייצגים את האוצר של הקוסטודיה, בהקשר של עושר של חוויותיהם, של חיים אנושיים ושל חיים רוחניים ושל ערכת היחסים שלהם עם האל."
Silvia Giuliano
