ביום רביעי ה-15 במרץ, התקיים מסע העלייה לרגל השני של תקופת צום הארבעים בבזיליקה של גת שמנים – הנקרא הבזיליקה של הסבל – הממוקם לרגלי הר הזיתים שבירושלים. כאן זהו המקום שהסבל והתפילה של ישוע היוו אתך ההכנה לייסורים שלו ואשר מונצח: אירוע זה מראה לכל האנושות שישוע, לפי כותב האוונגליון מתי, "החל לחוש עצוב וחרד" עד כדי כך שהזיעה שלו הכילה דם.
הבזיליקה של ימינו (הבנויה על הציר הנפגש בנקודת המפגש בין הכנסייה מהתקופה הביזנטית ובין זו מהתקופה הצלבנית) ואשר תוכננה על ידי הארכיטקט אנטוניו ברלוצי ובתוכה מבודד הסלע שבו זוכרים את ייסורי ישוע. מקום זה מכונה גם "כנסיית כל האומות" משום שמדינות רבות תרמו לבנייתה ולכך ייצוג בכיפות ובפסיפס שבאפסיס. ניתן ביטוי לסבל ולדחייה, באמצעות סוג של חושך שנותר בפנים המבנה, תודות לצל של סגול של האלבסטר של החלונות ולגוון הכחול הכהה. בין המערה של הבגידה ובין הסלע של גת שמנים, ישנו חורש של עצי זית, כשחלקם מגודרים בכניסה למקום הקדוש – שמוצאם מזן קדום, כנראה בן תקופתו של ישוע.
האירוע של ההוחדה נערך על ידי האח הפרנציסקאני פיירמרקו לוציאנו, הסגן ששל האחווה של סאן סלבטורה שבירושלים וסגן האחראי על המתחם של המגורים של הסטודנטים לתיאולוגיה.
הדרשה שוב נאמרה על ידי האח אלסנדרו קוניליו, מרצה במכון הפרנציסקאני לחקר המקרא שבירושלים, שנבחר להדריך את הפרנציסקאנים בתקופת צום הארבעים עם ההרהורים שלו אודות כתבי הקודש. האב קוניליו – שבדרשה האחרונה שלו החל להרהר אודות הרז של האל והמעורבות שלו בסבל של האדם – המשיך להרהר על הרז של הסבל שהאל חש שיכול לסייע לאדם, לחוטא.
במהלך ההארות שלו אודות המקראות, הוא התעמק בדמות של "עבד האל" אשר תוארה בספר ישעיהו (עיין פרק 52, 13), שזומנה על ידי האל ליעד מסוים: משרת זה הינו האדם ישוע "שנראה שבא במכוון על מנת לבצע את ההמתנה הזו: הוא החף מפשע", אמר האח אלסנדרו, "חש עצב וסבל, עצבות אנושית [...] ולכוס הייסורים טעם מר עד מאד, וישוע מתפלל באופן אינטנסיבי לאביו על מנת שיחסוך את ממנו. אולם ישוע יודע את יעדו, הוא יודע שלמרות שהוא בן האלוהים, הוא יצטרך ללמוד כיצד להיות משרת, הוא יצטרך לעשות את מה שניבא ישעיהו, יהיה עליו לסבול ולהתענות, לא על חטאיו שלו אלא על אלה של כל אדם ואדם. בן האלוהים הופך למשרת כך שהמשרתים יוכלו לשוב ולהיות בנים שוב". בדימוי חי המתייחס שוב לטיפונים של מקום זה (בארמית גתשמנים משמעו "גת שמנים") האח קוניליו מדגיש כי האב החל ללחוץ על הבן בגת שמנים: ישוע צריך לתת לעצמו להימעך מכובד החטאים של העולם, כך שהחטא, יימעך על ידי אבני הריחיים של הכאב, יאפשר למיץ של הישועה והריחיים האלוהיים לזרום החוצה.
לפני הסלע החשוף היכן שישוע הזיל דם, האח אלזנדרו מעורר אותנו "לראות מעבר לסבל שאנו חיים כל יום, הדגם של אהבת האל עבורנו ועבור האנושות, משום שסבל זה, שכבר הועמס על ידי בן האלוהים במקום זה, מקבל משמעות חדשה רק בו. כאן במקום זה, אנו יכולים ללמוד כיצד לנטוש ולתת את עצמנו באופן מוחלט לידי האב אפילו בסבל."
לסיום, לפני הברכה, האח הממונה האחראי על הבזיליקה, האח הפרנציסקאני סיניסה סרבנוביץ, הזמין את הנוכחים להתפלל בעבור האח ויטוריו בוסלו, שחוגג 40 שנה של חיים בארץ הקודש, ולאחר מכם סיים ושהבזיליקה של כל האומות תחגוג בקרוב את מאה השנים להיווסדה בשנת 1924.
Silvia Giuliano
