יום שבת, ה-30 במאי, הפרנציסקאנים התאספו במקום הקדוש של הביקור בעין כרם לרגל השתתפות בסעודת האדון של יום החג של הביקור. בכפר זה בסמוך לירושלים, בטבע, הכנסייה של הביקור מריחה מפרחים. האח הפרנציסקאני ויאדיסלב ברזזניסקי, האח הממונה על המנזר , מסביר: " באופן רגיל יום החג של הביקור נערך ב-31 במאי, אולם מכיוון שהשנה יום זה נופל על יום ראשון של השילוש הקדוש, חל שינוי לערב החג." בהעדרו של הקוסטוד, סעודת האדון נערכה ע"י סגנו, האח דוברומיר ג'סטל.
משך 25 השנים, במהלך יום חג זה, הפרנציסקאנים של הקוסטודיה מעניקים את האחריות על הקריאה ועל חלקים מהטקס לסמינריסטים.
בדרשה שלו, האח דוברומיר ג'סטל, פנה לעשרת התלמידים ואמר: "אלו הם הצעדים הראשונים לעבר הכהונה. קיבלתם עליכם את התנ"ך, להעביר בנאמנות את דבר ה', את גביע היין והלחם על מנת לחגוג את ההוחדה [אוכריסטיה בלעז] ולשרת בסעודת האדון. אלו הם צעדים הכרחיים על מנת להבטיח שהסמינריסטים אכן יהפכו לשמשים [דיאקונים בלעז] ולכהני דת."
סעודת האדון הסתיימה בתהלוכה לקריפטה, היכן שאוזכרה הפגישה בין מרים ובין בת דודתה, אליזבט [חנה].
בסוף בוקר יום זה הוצע כיבוד קל, בשעה שהאחים הפרנציסקאנים החליפו ברכות ואיחולים.
בעבור האחים הפרנציסקאנים, היום המשיך בירושלים, היכן שיחד עם אנשי הקהילה שהתאספו בסאן סלבטורה, חגגו את יום החג של מרים. בכנסייה של המנזר, עמוסה לרוב במאמינים, הפטריארך פואד טוואל, ערך את סעודת האדון לאחר תפילת הרוזארי. לבינתיים, בחצר של המנזר, האחים הפרנציסקאנים המתינו למאמינים.
משעות הערב, כשהצופים נכחו בסביבת המזבח של מרים הבתולה הממוקם מחוץ לאולם של ההתעברות הטהורה שבחצר הקוסטודיה וברחובות מסביב למנזר, נתלו דגלים של הוותיקן ושל ארץ הקודש. חלק מאנשי הקהילה הניחו זרי פרחים על המזבח בהמתנה לתהלוכה. לפי המסורת, לאחר ארוחת הצהריים, הצעירים מבין האחים הפרנציסקאנים הניחו זרי פרחים לפני פסלה של מרים הבתולה.
הקהילה של ירושלים, במהלך חודש של מרים דייקה בכל ערב לדקלם את תפילת הרוזרי ולערוך את סעודת האדון בכנסייה של בית חנינא, בית פאגי וסאן סלבטורה.
גם הנזירות של הרוזארי והמייסדת שלהן, מרי–אלפונסין חטס הקדושה, נכחו בקרב הקהילה של ירושלים.
רוח קרירה הגיעה בסוף היום אולם דבר זה לא מנע מהקהל להצטרף לתהלוכה. כיבוד קל הוצע מייד לאחר מכן, וכיבוד זה נעלם מהר מאד ובזמן קצר, ולאחר מכן, במנזר של סאן סלבטורה שוב שרר השקט.
הלן מורלט
משך 25 השנים, במהלך יום חג זה, הפרנציסקאנים של הקוסטודיה מעניקים את האחריות על הקריאה ועל חלקים מהטקס לסמינריסטים.
בדרשה שלו, האח דוברומיר ג'סטל, פנה לעשרת התלמידים ואמר: "אלו הם הצעדים הראשונים לעבר הכהונה. קיבלתם עליכם את התנ"ך, להעביר בנאמנות את דבר ה', את גביע היין והלחם על מנת לחגוג את ההוחדה [אוכריסטיה בלעז] ולשרת בסעודת האדון. אלו הם צעדים הכרחיים על מנת להבטיח שהסמינריסטים אכן יהפכו לשמשים [דיאקונים בלעז] ולכהני דת."
סעודת האדון הסתיימה בתהלוכה לקריפטה, היכן שאוזכרה הפגישה בין מרים ובין בת דודתה, אליזבט [חנה].
בסוף בוקר יום זה הוצע כיבוד קל, בשעה שהאחים הפרנציסקאנים החליפו ברכות ואיחולים.
בעבור האחים הפרנציסקאנים, היום המשיך בירושלים, היכן שיחד עם אנשי הקהילה שהתאספו בסאן סלבטורה, חגגו את יום החג של מרים. בכנסייה של המנזר, עמוסה לרוב במאמינים, הפטריארך פואד טוואל, ערך את סעודת האדון לאחר תפילת הרוזארי. לבינתיים, בחצר של המנזר, האחים הפרנציסקאנים המתינו למאמינים.
משעות הערב, כשהצופים נכחו בסביבת המזבח של מרים הבתולה הממוקם מחוץ לאולם של ההתעברות הטהורה שבחצר הקוסטודיה וברחובות מסביב למנזר, נתלו דגלים של הוותיקן ושל ארץ הקודש. חלק מאנשי הקהילה הניחו זרי פרחים על המזבח בהמתנה לתהלוכה. לפי המסורת, לאחר ארוחת הצהריים, הצעירים מבין האחים הפרנציסקאנים הניחו זרי פרחים לפני פסלה של מרים הבתולה.
הקהילה של ירושלים, במהלך חודש של מרים דייקה בכל ערב לדקלם את תפילת הרוזרי ולערוך את סעודת האדון בכנסייה של בית חנינא, בית פאגי וסאן סלבטורה.
גם הנזירות של הרוזארי והמייסדת שלהן, מרי–אלפונסין חטס הקדושה, נכחו בקרב הקהילה של ירושלים.
רוח קרירה הגיעה בסוף היום אולם דבר זה לא מנע מהקהל להצטרף לתהלוכה. כיבוד קל הוצע מייד לאחר מכן, וכיבוד זה נעלם מהר מאד ובזמן קצר, ולאחר מכן, במנזר של סאן סלבטורה שוב שרר השקט.
הלן מורלט