כבכל שנה, ב-7 במאי בבזיליקה של כנסיית הקבר נערך האירוע הטקסי של מציאת הצלב של ישוע, המתקיים בסמוך לגולגולתא. קיריל הקדוש של ירושלים מזכיר כי בדיוק ב-7 במאי בשנת 351, צלב זוהר הופיע בשמיים בדיוק מעל הגולגולתא ונמשך עד הר הזיתים. קיריל הקדוש עצמו גם כן ציין את האפיזודה הזו של מציאת הצלב של ישוע, שהתקיים בערך בשנת 327 על ידי הלנה הקדושה, אימו של הקיסר קונסטנטינוס.
ישנן שלושה ליטורגיות גדולות אשר חוגגות טקסיות זו, ב-6 וב-7 המאי: הכניסה הטקסית של האב הקוסטוד לכנסיית הקבר, לאחר מכן מתקיימת תהלוכה בבזיליקה וכמו כן תפילת ערבית בקפלה היכן שהצלב האמיתית של ישוע נמצא ב-6 במאי בשעות אחר הצהריים; ערב החג באותה מערה שבמהלכה הטקסט הלקוח מההיסטוריה של הכנסייה של רופינו הקדוש נקרא, ואשר מספר אודות מציאת הצלב הקדוש על ידי הלנה הקדושה; סעודת האדון הטקסית בבוקר של ה-7 במאי שבסופו השריד העתיק נישא בתהלוכה לתוך הבזיליקה לאנסטזיס, היכן ששלוש סיבובים סביב הקבר הריק מתקיימים.
האב הקוסטוד, האח פרנצ'סקו פאטון, שתפקידו אושרר מחדש, ערך את הליטורגיות השונות. במהלך הדרשה שלו, כשהוא מזמין את המאמינים שנכחו להתבונן בצלוב, הוא הציע דרך חדשה למצוא את הצלב: "למצוא את הצלב משמעו למצוא את נקודת המפנה מהפחד של להיות לא ראוי להיות בעל כבוד עצמי; מפחד שכל דבר מסתיים במוות למודעות שאני נקרא לקחת חלק בחיי האל; מפחד של להיות המום על ידי הרוע להיות ראוי לסליחה שאתה נאהב כמו שאתה; מהפחד שהחיים הם מדבר שבו מתים למודעות שהחיים הם מדבר שעוברים על מנת למצוא חירות אמיתית, חיים מלאים, שמחה נצחית.
רופינו הקדוש סיפר את הסיפור של הלנה הקדושה, "שפעלה על ידי חזיונות אלוהיים", הלכה לירושלים בחשפה את המקום שבו נצלב ישוע. המלכה יכלה לזהות את הגולגולתא תודות לנוכחות של פסל של ונוס שהונח שם על ידי הקיסר אדריאן לאחר החורבן של ירושלים בניסיון לייאש את מימוש המנהג של הנוצרים הראשונים ולהשכיח מהם את המקום המדויק שבו אירועי הפסחא של האדון התקיימו. הלנה הקדושה דאגה לנקות את המקום ולאחר סילוק ההריסות היא מצאה שלושה צלבים מונחים באי סדר. הלנה התמודדה עם אי בטחון לגבי שלושת הצלבים לגבי אילו מהם הינו העץ המקורי של הישועה, הבישוף של ירושלים, מקריו, הגה רעיון להביא את שלושת הצלבים לאישה שהיתה חולה מאד ולוודא לאיזה מהם יש את העוצמה של הנס. לאחר שימוש בשני הצלבים הראשונים בסמוך לגופה של האישה הגוססת לא היתה כל השפעה, אולם כשהיה שימוש בצלב השלישי האישה פתחה לפתע את עיניה "והיתה במצב חי יוצר מאשר כשהיתה בריאה. האישה החלה להסתובב וכל הבית היה עד לעוצמה של האל".
צלבו של ישוע הינו תמיד מקור לישועה עבור כל מי שמפנה את מבטו לצלוב ומאפשר לעצמו שיגעו בו על ידי האהבה שנובעת מאהבתו של ישוע. בסיומה של הדרשה שלו, האח פרנצ'סקו פאטון ביקש מכולם לבקש בקשה מהלב לצלוב ולאדון שקם לתחייה עבור מתנת השלום: "ברגע זה, ובאירוע זה, אנו מבקשים מישוע האדון שרוסיה ואוקראינה יכירו שוב האחד את השני ויחפשו וימצאו את הצלב של האדון, להרים את מבטם לאדון הצלוב, למצוא דרך של פיוס, דרך של חיים. הבה נבקש מישוע האדון עבור כל הארצות שעדיין יש בהן אלימות ומלחמה לדעת כיצד לחפש ולמצוא ולקבל את הכלי הפשוט והייחודי של השלום ושל הפיוס."
פיליפו דה גרציה
