האירועים עבור חג השבועות [פנטה קוסט בלעז], הטקסיות אשר מעטרים את תקופת חג הפסחא ויחד עימו מיצגים את אחד מהרגעים הכי חשובים בשנה הליטורגית, התקיימו ב-27 וב-28 במאי בקוסטודיה של ארץ הקודש.
חג השבועות נחוג 49 ימים לאחר חג הפסחא, כאשר רוח הקודש ירדה בחדר הסעודה האחרונה, על השליחים ועל מרים הבתולה והכנסייה נולדה כקהילה כשהיא זוכה להיות חיה על ידי ה-"פרקליט", כלומר – המנחם: דבר זה מאפשר למאמינים להיות מיסיונרים בעלי התלהבות ובו זמנית בונה את הכנסייה עם תרומה למגוון של מתנות שונות, כריזמה ורזים.
האירועים עבור הטקסיות של חג השבועות בירושלים החלו ביום ראשון ה-27 בשעות אחר הצהריים עם תפילת ערבית ראשונה שנערכה על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, בכנסיית המנזר של סאן סלבטורה שבירושלים.
בשעה 9 וחצי, הרבה עולי רגל, מאמינים ואנשי דת לקחו חלק בסעודת האדון הטקסית של ערב החג [ליל השימורים] שנערכה על ידי האב הקוסטוד: בגדי כהני הדת היו בצבע אדום הזכירו את ירידתה של רוח הקודש על השליחים בצורה של לשונות אש.
"ללא מתנת רוח הקודש אנו היינו והיינו נשארים להיות סגורים בתוך העולם וסיפור שנראה נשלט על ידי אי הבנה, קונפליקט ומוות", אמר הקוסטוד בדרשה שלו. "מצד שני, עם המתנה של רוח הקודש הכל אפשרי: לחיות בדרך אוטנטית, לתקשר ולחוות את האחדות, לאהוב עד לנקודה שבה נותנים את עצמנו, לשאת עדות ללא מורא, לחוש חלק מהבריאה שהאל רצה וקרא לקחת חלק בפדות שהושגה בפסחא של ישוע." האח פאטון לאחר מכן עודד את הרוח עבור העיר ירושלים ועבור הארץ כולה, מעונה על ידי מלחמות וקונפליקטים. "אנו מבקשים עבור המתנה של רוח הקודש עבור ארץ זו ועבור האנשים החיים בה, שעבורם אברהם הינו האב שלהם ויש לקרוא לרוח הקודש שוב על מנת למצוא מחדש, שוב, את הקריאות האותנטיות שלהם בתכנון של האל ותמיד מתקדם באהבה של שמו לעבר שלמות של הידע שלו."
ביום השני של חג השבועות, ה-28 במאי, האחים של הקוסטודיה הלכו לחדר הסעודה האחרונה, שנמצא בהר ציון, "מקום מיוחד שמביא יחדיו אליו את החוויה של הסעודה האחרונה עם זו של חג הפסחא ושל חג השבועות:, המקום המדויק שבו ירדה רוח הקודש על השליחים, לזכור את ההבעה הזו." כאן האב הקוסטוד שוב הזכיר, בפרשנות שלו על דבר ה', כיצד המתנה של רוח הקודש הינה חיונית ובסיסית. "רוח הקודש הינה נשמת רוחו של האל. ממש כפי שאנו לא יכולים לשרוד ללא נשימה, אינני יכולים לחיות חיים נוצרים אותנטיים או את חיי הכנסייה האותנטית". רוח הקודש הינה המקור של המתנות השונות "והופכת את האנושות ולהפוך את הכנסייה לחיה ואורגנית, יפה ומגוונת, הופך אותה לגוף, מביא למערכת יחסים של אהבה בדמות של השילוש הקדוש."
אלו הן מילים דחופות של האח פאטון, על מנת לעורר מחדש את המודעות "של אפילציה אישית של רוח הקודש שירדה עלינו בטבילה ובמשיחת הקודש." הקוסטוד הדגיש כיצד פרנסיס הקדוש "עם ייסוד של העומק של הרז מספר לנו ש"מעל לכל עלינו לרצות שנחוש ויהיה לנו את הרוח של האל ואת הפעולה הקדושה שלה.". במילים אחרות, עלינו לרצות שבתוכנו תשכון מתנת רוח הקודש ולהותיר לה לפעול בתוכנו באופן חופשי, ללא מכשולים בדרכה או לעכב אותה, לפעול כך שהפסוק "בואי, רוח הקודש", ימלא את הלבבות של המאמינים שלנו ויעיר בהם את האש של אהבתך שייהפך לאבוקה, לפסקול שמסוגל ללוות אותנו במהלך חיינו."
לבסוף, ביום ראשון אחרי הצהריים, האחים של הקוסטודיה הלכו שוב לחדר הסעודה האחרונה למסע עלייה לרגל היכן שנחוגה שם תפילת הערבית השנייה.
הטקסיות של חג השבועות הסתיימה עם מילות התפילה של האפיפיור יוחנן פאולוס השני והולחנו כהכנה ליובל שהתרחש בשנת 2000: "זוהי תפילה יפה מאד המהדהדת במזמור "וואני קריאטור", אמר האב הקוסטוד, שרצה לחלוק את העירור של רוח הקודש בכל המאמינים שהתקבצו הבר ציון, משום "שהיום זהו חג השבועות, שאותו אנו רוצים חגוג כך שאנו יכולים להשתנות על ידי הפעולה של רוח הקודש.
סילביה ג'וליאנו
