"בתקופה זו של הווירוס קורונה, הזמן של הליכה לכנסייה הינו גם כן נתון למגבלות, זה חשוב שנזכור דבר מה בסיסי: אנו חלק מהכנסייה, אנו חלק מהגוף וישנה אחדות עמוקה בין כל החברים של הגוף הזה שהינו הכנסייה." כך החל הקוסטוד של ארץ הקודש את הדרשה שלו עבור סעודת האדון של יוסף הקדוש בכנסייה של נצרת שהיתה הפעם באופן חריג ריקה. האירוע של הטקסיות תמיד הביא לנוכחות של מאמינים רבים ושל עולי רגל רבים, אולם עקב הבהילות הרפואית העכשווית וההנחיות של הרשויות, ושנה זו היה זה אפשרי לעקוב אחר האירוע החגיגי של ה-19 במרץ באמצעות צפייה ישירה באינטרנט על ידי מרכז המידע הנוצרי. רק מעטים היו האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה, האח האחראי הממונה של המנזר הפרנציסקאני של המנזר של נצרת, האח ברונו וריאנו, כהן הדת של הקהילה המקומית הלטינית, האח מרואן דידאס,הזמרים של והקוסטוד של ארץ הקודש היו נוכחים פיזית באירוע זה.
האח פרנצ'סקו פאטון רצה להדגיש שהתקשורת שמביאה יחד את כל חברי הכנסייה הינה העבודה של רוח הקודש, היכולת לעשות את הבלתי אפשרי, כפי שהתרחש בחייה של מרים ושל ישוע.
"בניין זה, אשר מחזיק את הזכרון של הבית של יוסף, של המשפחה הקדושה ושל המקום שבו ישוע גם למד את המקצוע של הנגרות. כיום בניין קטן זה מכיל את כל הכנסייה האוניברסאלית", אמר האח פאטון. אין כנסייה, ולו הקטנה ביותר, וגם עד כמה שמעטים האנשים שמכילה, אינה ריקה כשההוחדה (אוכריסטיה בלעז) נחוגה. אפילו רק כשמעטים מאיתנו יכולים להיאסף על מנת לחגוג, בשעה שכל הכנסייה נוכחת, כאן כולכם נוכחים גם כן. ובה בעת, החסד מתחיל כאן, היכן ששוב ניתן להגיע לכל האנושות תודות לרזים אולם הפעולה האמיתית הינה של רוח הקודש."
הקוסטוד של ארץ הקודש לאחר מכן הזמין את כולם לקחת חלק בפעולה אשר מפקידה את הכנסייה ואת האנושות כולה לדי יוסף הקדוש, בביתו, בזמן שמגיפה תוקפת את כל האנשוות כולה. (כאן הדרשה המלאה של האח פאטון והתפילה שהופקדה ליוסף הקדוש).
ביאטריס גוארארה
