במהלך הסגר עקב מצב חירום שנגרם על ידי נגיף הקורונה, התחושה שניצחה בקרב חברי הקהילה של הקוסטודיה של ארץ הקודש הקרואה על שם אנטוני מפדואה, ביפו-תל אביב, היתה גילוי מחדש של עצמם ככנסייה:כנסיה כגוף אחד ומאוחדת.
"ישנם מעטים בקהילה המבקשים ישירות לעזרה או כסף", אומר כהן הדת של הקהילה, האח הפרנציסקאני אוגוסטין פילאיו. "הרבה אנשי קהילה, מצד שני, באים כדי לתרום, הן עבור העניים – ועבור הרבים - והן עבור השיפוצים, אשר הקהילה ואנוכי עובדים עליהם מזה זמן מה". בדיוק עקב עבודות אלו, הרבה אנשים שגרים באזור הכנסייה החלו להגיע לכנסייה על מנת לבקש לתרום ולתמוך בנו כלכלית. "הרבה מתרומות אלו מקורן ממשפחות צעירות", אומר האח אוגוסטין. "דבר זה מביא אותי לומר שאנשי הקהילה מתחילים להבין כי בניין זה תלוי בתמיכתם, עזרתם והשתתפותם ואין דבר חשוב מזה עבורי."
ישנם מספר מיזמים בעבודה: הכנסייה עדיין מכוסה בפיגומים עבור מטרה להחזיר את הכנסייה לסגנון הניאו-גותי המקורי שלה, מיזם עם אתגר בייחוד בתקופה שמלאה באי וודאות. "לפני זמן קצר יחסית, לאחר ההכרזה במהלך סעודת האדון שאנו צובעים את הכנסייה, סיפרתי לאנשי הקהילה שאם מישהו רוצה לתמוך כלכלית במיזם זה, אזי ניתן לעשות זאת באופן חופשי\ כך מספר לנו האח אוגוסטין. "התוצאה היתה שמיום רביעי שלאחר אותו יום ראשון גייסנו 18,000 שקל (5,300 דולר) עבור הכנסייה, וזכום זה הושג רק מהמאמינים הערבים.
השתתפות, הערות לכהן הדת של הקהילה לא היו חסרים אולם לאחרונה נראה שהמינון שלהם עלה באופן ניכר. "אני לא מזהה אותם, הם השתנו", מאיר האח אוגוסטין, עם אירוניה מדבר על ההשתתפות בחיי הקהילה והאירועים.
"מעת לעת אני מתלוצץ. על כך שאני אתחנן לממשלה לכפות סגר כל סופשבוע כך שהם יבואו ויתפללו כמו בתקופה האחרונה." לפי כהן הדת, תקופה ייחודית זו הוציאה את המיטב מהקהילה: הנדיבות הוכפלה, לעיתים קרובות מישהו מביא אוכל לאחווה עמתנה או מישהו עובר ומוצא את האחים הפרנציסקאנים עסוקים בעבודה ומציעים עזרה; אלה שאין להם כסף מעדיפים להציע מה שיכולים, למשל\ עבודה בתחום החשמל; ישנם מתכנתים שתכננו פלטפורמה און ליין על מנת לנהל בסיס נתונים של בית הקברות. "זה לא היה כך לפני כן", אומר האח אוגוסטין,"להשתתף בסעודת האדון מחוץ לכנסייה שבר הרבה מחסומים ואפשר לנו להיות קרובים יותר, ממקם אותנו באותה רמה".
בנוסף לעבודות של הקירות של הכנסייה של הקהילה ושל המנזר, שיפוץ עיקרי שאותו הקוסטודיה של ארץ הקודש לקחה על עצמה ישירות, עבודה אחרת בהתהוות מתייחסת לחלקים מסוימים של מבנה הכנסייה. המקום הראשון, החלונות, לאחרונה הוחלפו הגנים המקיפים את הקהילה ותיקון של חלק מהחומות המקיפים אותה, לבודד את הבניין מחלחול. כמו כן לעבדות אלו, הקברים בבית הקברות של הקהילה נוקו ויחנכו ב-2 בנובמבר, היום שבו מנציחים את המתים. בבית הקברות, הקפלה שופצה תודות למיטיב יחיד. האכסדרה של הכנסייה גם שופצה: שמים כחולים יצוירו עם כוכבים על פיסת מתכת מוזהבת שבה יצוין שם של כל משפחה בקהילה שתמכה בעבודות של הכנסייה, על מנת לתת לכולם לחוש חלק מאותם השמיים, קהילה אחת גדולה.
"אנחנו לא רוצים שהכנסייה תהיה מוזיאון, פתוחה רק לימי חג גדולים, אלא אנו רוצים שהיא תהיה הבית, מסיים ואומר האח אוגוסטין. "אני תמיד מבקש מכולם להביא את הילדים,אפילו אם הם מסכנים בלהפריע לתפילה מעט, משום שרק כך נוכל ללמד אותם כיצד להתנהג בכנסייה. הילדים של היום הם צעירים ויהיו הקשישים בעתיד ובלעדיהם אין עתיד."
ג'ובאני מלספינה
