קשורים למסורת בת מאות שנים, מקהלת הקוסטודיה של ארץ הקודש מלווה בחלק מהתקופות הליטורגיות החשובות בשנה, כולל בסעודת האדון המכריזה שהאל היה לאדם, כשאירוע זה מתרחש בבית לחם בערב של חג המולד.
המנצח של המקהלה של הקוסטודיה של ארץ הקודש הינו ג'מיל פריג' החל משנה שעבר: נולד בירושלים, טנור ומלמד שירה. הקדיש את כל חייו למוסיקה.
"היה זה מאד מוזר, אולם בה העת היה מאתגר מאד להיהפך למנצח של המקהלה שאליה אני שייך החל מגיל 15. המסע האקדמי שלי החל במאניפיקאט, בית הספר למוסיקה של הקוסטודיה, ולאחר מכן המשכתי לקונסרבטוריון של פדרולו בוינצנזה, שנמצא בשותפות על בית הספר שלנו. כאשר האח אלברטו חואן פארי, המנהל של מכון מאניפיקאט, ביקש ממני בשנה שעברה להיות מנצח של המקהלה, ורק תוך מספר חודשים מלהיות חבר מקהלה להתמודד עם אתגר עצום של ניצוח של רגע זה שאני מאמין הינו חיוני לליטורגיה."
פרספקטיבה אחרת
"כמנצח, הבנתי שעלינו לשנות את הפרספקטיבה שלנו: כזמר התרגלתי להתרכז בעצמי ובקול שלי, כשהתפקיד מאלץ אותי להיפתח לאחרים, להקשיב, לנהל את כל הציונים וליצור קול יחיד שמלווה באמת ובתמים רגעים מיוחדים, בייחוד כאן בארץ הקודש. אני מאמין שאחד מהאתגרים הגדולים ביותר הינו "ליצור" את המקהלה, דהיינו – למצוא חברים שהינם מחויבים בטווח ארוך על מנת לחוש חלק מהקבוצה. כיום המקהלה של הקוסטודיה מורכבת מ-25 חברים ממדינות שונות: ישנם ערבים מקומיים, מתנדבים צרפתים ולאחר מכן איטלקים וגרמנים, נזירות ואחים. זו סביבה נפלאה ומגרה, בדיוק בגיוון שלה. אנו שרנו בלטינית מעל לכל, אולם גם בערבית ובאיטלקית."
האירועים המיוחדים של המקהלה
"המקהלה של הקוסטודיה מתמקדת בפעילויות בייחוד בשני אירועים ליטורגיים גדולים: ערב חג המולד והשבוע הקדוש בירושלים. אנו גם מתבקשים ללוות אירועים טקסיים של פרנסיס הקדוש, אנטוני הקודש וכמובן – חג השבועות [פנטה קוסט], סעודת חג המולד שנחוג בחצות בבית לחם הינו ידוע בסעודת האדון האהובה מאד, מעין סעודת האדון ה"בינלאומית", המשודר בשידור חי לכל העולם. השבוע הקדוש, שהינה עבודה הכי מאתגרת למקהלה משום שאירועים רבים העוקבים זה אחר זה ולכם מאפיינים ייחודיים: לכן הרפרטואר צריכות להיות עבה. יש לנו אחריות גדולה: לסייע למאמינים לחוות את הרגעים המיוחדים של הרז הנוצרי באופן אינטימי."
הרפרטואר
"אני לא יודע האם זה נכון לומר או לא, אבל אני חושב שאנו יכולים לומר שהרפרטואר הנו גם חלק מהסטטוס קוו. אני מתכוון שמזמורים מסורתיים שהכנסנו הינם האירועים וחגיגות החשובות ביותר של חג המולד או חג הפסחא כגון"כריסטוס פקטוס אסט (אופרמוס ארגו טיבי) מאת איגנץ מיטרר, שתמיד היה הרפרטואר של השבוע הקדוש. בה בעת, ישנם יצירות רבות שנוצרו ואורגנו על ידי האח ארמנדו פירוצי, נגן האורג של כנסיית הקבר, המייסד של מאניפיקאט ומבצע ומלחין ידוע. האח ארמנדו גם כתב הרבה עבור אירועים ליטורגיים והוא עדיין תמיד מוכן לצור יצירות שהינם מורכבות יותר, למשל, ביום שישי הגדול, שרנו את הקומפוזיציה שלו "הייסורים". תמיד היה לי קשר מיוחד עם האח ארמנדו, המורה שלי, שראה אותי גדל, מסיים את הלימודים והופך למורה."
האם כל החברים של המקהלה יכולים ללכת לבית לחם לסעודת האדון של חג המולד?
"הכל מוכן לסעודת האדון של חצות: עבדנו היטב משך מספר חודשים. כמובן, שהמצב אינו יציב עקב הקונפליקט ומשמעו שמספר ימים לפני חג המולד, עדיין לא נדע האם ואיך נוכל להגיע לבית לחם. אולם אנו בטוחים שיימצא פתרון משום שהנוכחות של המקהלה אינה משנית. אנו יודעים שהמאפיין שאומץ השנה על ידי הכנסיות של ירושלים הינו "פיכחון" וחג מולד לא מהוסס, אולם ההשתתפות שלנו אינה השתתפות "חגיגית": העבודה שלנו הינה ללוות את המאמינים בליטורגיה ובתפילה. המקהלה. המקהלה הינה חלק בלתי נפרד מהאירוע וזה חשוב שזה "ידריך" את המאמינים ויערב אותם. השנה החלטתי לכלול חלק מהשירים הידועים ביותר, כמו "לילה שקט", "אדסטה פידלאס" ו"משמיים עם כוכבים יורדים" וכמו כן גם "גלוריה אין אצלזיס דאו", בערבית ואנו מקווים לפתוח את סעודת האדון בבית לחם עם שמחה וצהלה."
סילביה ג'וליאנו Silvia Giuliano
