ישראל, הרשות הפלסטינית, ירדן, קפריסין וארגנטינה: אלוהן המדינות שבהן הקוסטודיה של ארץ הקודש מטפלת בלא פחות מ-11 אלף תלמידים, ב-15 בתי ספר. עבור המדינות החינוך היה במרכז הפעילות של הפרנציסקאנים של ארץ הקודש ומעולם לא הפסיק להיות כך, אפילו לא בשנה קשה זו עקב מגיפת הקורונה. רבים מבתי הספר נסגרו והשיעורים היו און-ליין בלבד, עם כל הבעיות שדבר זה כולל. בתקופה זו, כשטקסי סיום של הבוגרים מתקיימים או אמורים להתקיים, אזי היה זה הזמן של בתי הספר של הקוסטודיה להיות רגילים וסטנדרטיים.
"היתה זו שנה הקשה ביותר עבור כל בתי הספר, אולם נסינו לפתור את הבעיות עם ההבט של הטכנולוגיה, באמצעות שיעורים און-ליין ותודה לאל, הגענו לסופה של שנה זו.", הסביר האח הפרנציסקאני איבראהים פאלטאס, המנהל של המשרד המרכזי של בתי הספר של ארץ הקודש. "היה זה אתגר, בייחוד עבור הצעירים ואני חושב שניצחנו את האתגר הזה." במהלך חודשים קשים אלו, למרות קשיים כלכליים, עקב אי תשלום שכר הלימוד לבית הספר, כל המורים (מעל אלף מועסקים) המשיכו לקבל שכר.
"אנו יודעים את המצב ואנו יודעים שיש אנשים שלא עבדו משך 17 חודשים כך שאנו ממשיכים את הפעילות של בית הספר. עשינו פשרות כואבות, אולם הקוסטודיה ניסתה לכסות את כל הגרעון שנגרם עקב המגיפה. ישנו אך ורק יעד אחד: לאפשר לתלמידים להמשיך וללמוד את שנת הלימודים [הנוכחית] ולהגן על המורים", המשיך ואמר האח איבראהים, שהינו גם מנהל של בתי הספר של ארץ הקודש בירושלים ובבית לחם.
כל בתי הספר סבלו משך החודשים האחרונים, אולם בייחוד שני בתי הספר בבית לחם. "רבים מהאנשים בבית לחם עובדים בתיירות והם לא יכלו לעבוד", ממשיך ואומר האח. "בירדן היה אפשרי להיות נוכח בבית הספר רק משך 15 ימים בכל השנה. לכן היינו צריכים לסייע לכל מי שלא היה לו דרך הולמת לעקוב אחר השיעורים. סיפקנו לתלמידים רבים כלים הכרחיים וכשהתאפשר ניסינו להביא את הצעירים לבית הספר בבטחה." השיעורים היו מחולקים לשתי קבוצות שהתחלפו בשיעורים און-ליין או מחוברים מהבית.
"היתה זו שנה קשה עקב המגיפה", מסביר האח הפרנציסקאני עבדל משיח פאהים, מנהל בתי הספר של ארץ הקודש ביפו וב-רמלה. "המטרה של בית הספר אינה רק ללמד, אלא לחנך במובן רחב יותר וחינוך אינו אפשרי ללא המימד של המפגש. אני שמח שנמצא פתרון שאפשר ללמד אפילו בתקופה זו, בשימוש בזום או בשיטות אחרות, אולם היעדר המפגש בין התלמידים, המורים וחברי הכיתה היה מורגש". לפי האח, חינוך צריך להתאמן בו ולא רק "להישמע" ב-זום ולכן נוצר כאן מצב חדש. :כשחזרנו בחזרה לבית הספר, חלק מהתלמידים הראו סימנים של מצוקה", ממשיך ואומר האח עבדל משיח. "לחלקם היו בעיות עם המשפחות שלהם, אחרים אימצו הרגלי לימוד שונים ובמערכת היחסים שלהם עם האחרים. רק עכשיו אנו מתמודדים עם הבעיות של המגפה. למרות הקשיים, הפרנציסקאנים יכולים לומר כי הם תמיד נשארו לצידם של התלמידים שלהם והשלימו את שנת הלימוד, תמיד מנסים לחנך לאחווה ולכבוד הדדי.
התפרצות המתח והאלימות בערים המעורבות בין ערבים ובין יהודים, הותירה סימן כואב בשנת לימודים זו.
"בבתי הספר שלנו יש לנו מערכת יחסים טובה עם כולם, נוצרים, מוסלמים ויהודים", אומר האח הפרנציסקאני סימון פיטרו הררו, מנהל בתי הספר של ארץ הקודש בחיפה, נצרת ועכו. לא צפינו זאת, אחרי כל השנים שחיים זה לצד זה בשלום. הסברתי את זה, מנקודת מבט חינוכית, שאנו עובדים כאן על מנת לבנו גשרים של שלום, לא רק בין נוצרים ובין מוסלמים, אלא גם עם היהודים. כבר תיכננו יוזמות על מנת לארגן קורסים מחוץ לשעות הלימוד שניתן לשלב בהם תלמידים מבית הספר שלנו ושל תלמידים יהודים מבתי ספר יהודיים." בחיפה, נצרת ועכו, שנת הלימודים הנוכחית עומדת להסתיים אולם האחים הפרנציסקאנים מכינים את עבודתם בתחום החינוך של אחווה גם בשנים הקרובות. כפי שהאח סימון פיטרו הרארו אומר, "איננו רוצים עוד מלחמה ודם, אנו רוצים לשמור על בניית גשרים של שלום."
ביאטריס גוארארה
