יום שבת, ה-12 בנובמבר, באולם של פרנסיס הקדוש של הקומיסריאט של ארץ הקודש, האב שבוושינגטון, בנוכחות האב הקוסטוד, האח פרנצקסקו פאטון , 160 איש התקבצו לצורך חידוש, לאחר שלוש שנים של הפסקה, של סעודת האדון השנתית עם המיטיבים ושל ארוחת הערב הריטואלית לגיוס כספים.
"אישה אושר שאחים פרנציסקאנים רבים, חברים, קולגות ובני משפחה התקבצו לרגל האירוע הלילה", אמר פול שוט סטיבנס. "זה טוב לראות את המסורת מתחדשת הלילה לאחר הפסקה עקב המגיפה [של הקורונה]".
סטיבנס, שפרש לאחרונה בוושינגטון הבירה, שהינו עורך דין ולבר וותיק של מועצת המנהלים של הקוסטודיה, דיבר לקהל של160 אנשים שהתקבצו בערב של יום שבת, ה-12 בנובמבר, באולם של פרנסיס הקדוש, מול הרחוב שבו ממוקם המנזר, בעבור החידוש של סעודת האדון השנתית של המנזר עם המיטיבים ושל ארוחת הערב לשל גיוס הכספים.
במהלך ארוחת הערב, סטיבנס זכה במדליה של גרטו אנימו מהאח הקוסטוד, האח פרנצ'סקו פאטון. בלטינית "גראטו אנימו" משמעו "עם נשמה של אסירות תודה", אמר האח פאטון, "זאכן זו הכרת תודה שאני מודה לפול בעבור כל מה שעשה עבורנו, הפרנציסקנים, וכל מי ששירת באמצעות היעד שלנו בארץ הקודש."
"כשהמגיפה פגעה בנו", אמר האב הקוסטוד, "אנו לפתע מצאנו את עצמנו מבודדים. משך שנתיים היינו מבודדים משאר העולם, ללא הנוכחות והתמיכה של עולים לרגל מהעולם."
שמירה על המקומות הקדושים, שמירה על בתי הספר ולעבוד עבור הנוצרים בבית לחם ומקומות אחרים הפכה לכמעט בלתי אפשרית.
"אני כאן מעל לכל", הוא אמר, "להודות לכם, מיטיבים יקרים, שהמשכתם לתת עם שמחה, למרות הזמנים הקשים שגם אתם בוודאי חוויתם." "לא יכולנו לעשות זאת", הוא הוסיף ואמר, "ללא התמיכה שלכם, המיטיבים שלנו, שהפכו במצבים קשים אלו לידיים של האל הרחמן, הפנים הקונקרטיות של ההשגחה העליונה, של ההוכחה של הסולידריות הנוצרית."
בסעודת האדון בכנסיית המנזר שקדם לארוחת הערב של המיטיבים, הקוסטוד הודה לקהילה "עבור הנדיבות שבה אתם ממשיכים לתמוך בנו ולקיים אותנו בשלושת השנים הקשות שעברו. אני אומר זאת בכנות", המשיך ואמר, "ללא העזרה שלכם, לא היינו יכולים לשרוד עם כמעט העדר מוחלט של משאבים שבהם מצאנו את עצמנו בשנים האחרונות."
בהתייחס לספר הבשורה לפי לוקאס, הוא ציין ש"מלחמות, רעידות אדמה, מגיפות, משברים כלכליים ורדיפות שייכות למהלך ענייניים נורמאלי בכנסייה בשעה שהיא קיימת בעולם.". "דבר זזה לא צריך להפחיד אותנו", המשיך ואמר, "אלא דוחף אותנו לבטוח יורת מתמיד באל ולשים את כל מבטחנו בבנו, ישוע המשיח."
סטיבנס הזכיר את מסע העלייה לרגל שלו לארץ הקודש לפני מספר שנים שעדיין מרגש אותו באופן מעמיק. "זה הביא את הבית אלי מבחינת המציאות של הולדת ישוע, חייו, מותו ותחייתו, הופך את הדיווחים שספר הבשורה הופך לישועה שלנו שתהיה אמת חיה יותר בחיי היום יום."
"והעלייה לרגל שלי עדיין ברורה עבורי והינה יוצאת דופן איך עבודת הקוסטודיה משך 800 המאות ואיל חשיבותה חיונית גם כיום."
גם הוא וגם יו דמפסי, המארגן של ארוחת הערב, דחקו בנוכחים לערוך את מסע העלייה לרגל לארץ הקודש ברשימת המטלות שלהם. "זה משנה את החיים", אמר דמפסי.
במהלך ארוחת הערב, האח הפרנציסקאני אלדנסרו ברוסטנלי, שהינו מוכר כ"קול מאסיזי" עינג את כולם בעיבודים מוסיקאליים מטווח רחב של יצירות מוסיקאליות החל מ-"וולארו" ועד "עשה אותי לערוץ של השלום שלך".
Fr. James Gardiner
