יום החג של הדם והיקר מפז של ישוע המשיח נחוג בגת שמנים

ביום שישי, ה-1 ביולי נחוג יום החג של הדם היקר מפז של ישוע המשיח שנפתח עם השיר "ווקסילהרג'יס" בבזיליקה של הייסורים שבירושלים. בדיוק באותו מקום שבו ישוע האדון הזיע דם בלילה שבו נבגד, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקופאטוןהוביל את האחים הפרנציסקאנים בתהלוכה מהגן של גת שמנים לבזיליקה, היכן שנערכה סעודת האדון הטקסית. 

השיר מוקדש לצלב, האובייקט המלכותי שעליו ישוע המשיח שפך את דמו, מלווה בהתזה טקסית של עלי כותר של הוורד על הסלע שמזכיר את הייסורים של ישוע, הממוקם לפני המזבח.

הפולחן הדתי של הדם היקר מפז של ישוע המשיח מזכיר את ההשתנות  של היין לדמו של ישוע  במהלך סעודת האדון, והינו קרוב\באופן ברור לדבקות של ההוחדה [אוכריסטיה]. ההוחדה מבטאת את המתנה של  גופו ודמו של ישוע שמציל אותנו ממוות והינו מעין הקדמה עבורנו לחיים אלוהיים.

בדרשה שלו האב הקוסטודדיבר על המקראות  שצוינו בליטורגיה של דבר ה', מצביע על  כיצד הם  מציעים דרך של הרהור שבה הדם הינו תמיד נוכח: ראשית כל בתקופה של חג הפסחא הקדום, המבטא "את המשמעות הדרמטית  של משמעות הדם של השה שנמרח על משקופי הדלתות", לאחר מכן ציטוט שמספר ההתגלות  אודות הגלימות האדומות שהפכו ללבנות על ידי הדם של השה ולבסוף – לפי הדיווח של לוקאס האוונגליסט: "הוא היה בסבל  שכזה והוא התפלל בדבקות שהזיעה שלו תיהפך לטיפות דם שנופלות על הקרקע."

הדם באופן טבעי ביטא את המתנה בצורה של הקורבן של ישוע שסבל עבורנו. זוהי מתנה שאינה נמוגה עם המוות, אלא מגיעה לשיאה. לפי האב פאטון, "כל חייו של ישוע  הינם חיים שניתנו במתנה" , כלומר, מאותה השנייה של ההתעברות ברחמה של מרים הבתולה, על ידי רוח הקודש בנצרת.  חייו הינם גם ניתנים במתנה כשהוא חי בסתר וכשהוא מכריז את הבשורה וכאשר הוא מרפא אנשים. לאחר מכן ברור שהמתנה מגיעה אל שיאה כישוע מציע את עצמו בחופשיות להיצלב על הצלב ובוחר לתת את עצמו באופן מוחלט בידיו של האב ולעבור את החוויה של המוות בעבורנו. לכן כל האישיות של שישוע המשיח הינה ניתנת בעבורנו. רצונו ניתן, כפי שניתן לראות בתפילתו בגת שמינים וכפי שנראה על ידי ההתייחסות לעובדה שהאוכל שלו הינו לבצע את רצון האב ולעובדה שהוא הפך לבשר ודם על מנת לבצע את רצון אביו." 

שם התואר "היקר ביותר" ממוקם בסמיכות למילה "דם" המבטא ערך רב של קורבן שנעשה על ידי ישוע המשיח, המחיר הכבד ששילם על מנת לתת לנו חיים אמיתיים, מחיר כבד מאד שהאל עצמו פודה את האנושות, מציע את חיי בנו. מכאן, ההעלאה של הא הקוסטוד למאמינים לנסות "לחגוג את יום החג של הדם היקר מפז של ישוע האדון ולקבל זאת  בהתאם." בהוחדה.

בסופו של האירוע, המאמינים יחד עם האחים הפרנציסקאנים נהנו מכיבוד בשטח הסמוך ליד הגינה שבגת שמנים, ממש מחוץ לבזיליקה.

 

פיליפו דה גרציה