יום החג של הולדתה של מרים, המסורת הפרנציסקאנית בארץ הקודש

בליטורגיה של יום החג של הולדתה של מרים הבתולה המבורכת, הפרנציסקאנים של הקוסטודיה של ארץ הקודש חגגו בסעודת האדון הטקסית בבזיליקה של חנה הקדושה.  זוהי מסורת שחוזרת על עצמה בכל 6 בספטמבר, כולל זרם של עולי רגל החל מהמאה החמישית  שכיבדו את המקום הזה. השנה, קבוצה של קאריטאס של הריוניון, חלקה צרפתית  באוקיאנוס ההודי, חלקם מהעיירה של חנה הקדושה, גם נכחו באירוע. בסוף סעודת האדון, לפני הברכה הסופית, המשתתפים הלכו בתהלוכה לקריפטה, שרים את ה"ליטניה" של הקדושים, על מנת לכבד את מקום הולדתה של מרים הבתולה.

מולד וריפוי

החל מהמאה החמישית, עולי הרגל הגיעו לכאן כשזה מצביע על כך שהמקום שבו היתה בריכה וכנסייה שהיתה מוקדשת  "למרים, היכן שהיא נולדה". המסורת, המתוארכת בהתאם לפרוטו-ספר הבשורה של יעקב (המאה השנייה)  מאמינה שכאן, "לא רחוק מהמקדש" היה הבית של יוחנן וחנה הקדושים והיכן שמרים התעברה ונולדה. עם הקדשה של הכנסייה הקטנה בבית של שני הקדושים, המאה הרביעית, המקום זכה לכבוד במקום זה והפך בהדרגה לנרחב. אותו מקום מוזכר בספר הבשורה לפי יוחנן כמקום של הריפוי של האיש המשותק, בבריכה של בית צידא.

המסורת הפרנציסקאנית

הכנסייה בת ימינו נבנתה על ידי הצלבנים. כאשר ירושלים נפלה לידי צאלח א-דין, הבזיליקה הפכה לבית ספר לקוראן. אפילו בתקופה המוסלמית הפרנציסקאנים של הקוסטודיה הצליחו להשיג גישה אליה ולחגוג בה. הם הסתכלו מתוך חלון על הקריפטה. היה זה במאה ה15 שפירמאן (צו של המשטר העותומאני הריבוני) העניק לקוסטודיה את הזכות לערוך פעמיים בשנה לרגל שני אירועים: ביום החג של הולדתה של מרים הבתולה ב-8 בספטמבר ורגל ההתעברות הטהורה של מרים הבתולה המבורכת ב-8 בדצמבר. זוהי המסורת שממשיכה גם כיום.

הקוסטודיה וצרפת

האירועים נערכו על ידי האח הפרנציסקאני מישל מוהינדו השייך לקוסטודיה של ארץ הקודש, בצרפת, על מנת להדגיש את הקרבה בין צרפת ובין הקוסטודיה של ארץ הקודש. קשר וקרבה זו נחתמה על ידי האמנה של הקפיטולציות בשנת 1536, שלפיה הסולטן סולימן הגדול הפקיד את ההגנה על המקומות הקדושים לצרפת. החל מרגע זה, הקוסטודיה וצרפת תמיד עבדו יחד ביחס ליעד  משותף זה. יתרה על כן, הבזיליקה היתה הרכוש של הרפובליקה הצרפתית החל משנת 1856: הסולטן עבדול מג'יד העניק אותה לנפוליאון השלישי כתודה על התמיכה הצבאית שסופקה במלחמת קרימן. מסיבה  זו נציג של המוסדות הללו, במקרה זה סגן הקונסול, קוונטין לופינו, נכח בסעודת האדון. בסופה של סעודת האדון, הושר המנון על מנת לבקש מהאל להציל את הרפובליקה  של צרפת. כיום, הבזיליקה נמסרה לטיפולם של המיסיונרים של אפריקה (האבות הלבנים).

מדוע אנו נולדים?

דמותה של מרים וכל יום חג הקשור אליה, תמיד קשורים לבנה, ישוע. לכן, שחוגגים את הולדתה של הבתולה, שהתעברה ללא חטא, משמעתו הינה לכבד את האימהות האלוהית שלה, שאליה היא נקראה מרחם אימה, ואליה היא ענתה "הנני". לחגוג את הולדתה של מרים", אמר האח מישל בדרשה שלו, "משמעה לחשוב מחדש אודות הקריאה שלנו, משמעו לתהות מדוע נולדנו. כל אחד מאיתנו נולד לדבר מה". כל אחד מאיתנו יש לו מטלה מסוימת אלא גם קריאה אוניברסאלית: "להיות בקונפיגורציה עם ישוע המשיח, להיות צודקים ולהיכנס אל תפארתו הנצחית".

Marinella Bandini