יום חמישי הקדוש: חיים שנשברו וניתנו

ה-טרידום של הפסחא בירושלים החל בבזיליקה של כנסיית הקבר עם סעודת האדון  ב-קואנה דומיני ועם סעודת האדון של השמן הקדוש. אירועים אלו נערכו על ידי הפטריארך הלטיני, מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה, והם היו הליטורגיות הראשונות שציינו את יום חמישי הקדוש בעיר, שהיכן שלפני 2000 שנה האירועים של הייסורים שסופרו על ידי סרפי הבשורה התקיימו.

בשעות אחר הצהריים, בהתאם למסורת והרמוניה עם ספר הבשורה של אותו יום (יוחנן י"ג, 2-15), האחים הפרנציסקאנים של הקוסטודיה הלכו בתהלוכה לחדר הסעודה אחרונה שבהר ציון, היכן שהאפיזודה של רחיצת הרגליים וייסוד ההוחדה התקיימו במקום שמכונה גם חדר הסעודה האחרונה של ישוע המשיח.

לפני היציאה ובהתאם לפרקטיקה של הסטאטוס קוו, במנזר של סאן סלבטורה נערך ריטואל שח מסירת המפתחות של דלת הכניסה של כנסיית הקבר לידי הפרנציסקאנים מידי המשפחה ששומרת על המפתחות הללו. המפתחות יישארו ברשות הפרנציסקאנים למשך 24 שעות.

בחדר הסעודה האחרונה, היכן שישוע האדון העניק את החוקים הבסיסיים של הברית החדשה, כלומר – חוקים של אהבה הדדית של אחווה, הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון, הזכיר כיצד ישוער ח. את רגליהם של השליחים, כשהקוסטוד עצמו עשה כן ומבטא במחווה זו את האהבה ל-12 האחים הפרנציסקאנים.

להיות כאן יחד במקום הקדוש הזה העניק לאב הקוסטוד את ההזדמנות להזכיר כיצד, בחדר הסעודה האחרונה, ישוע נתן לכנסייה ולכל אחד מאיתנו מתנה משולשת של הציוויים החדשים, שבאמצעותם ניתן להבין את המחווה של רחיצת הרגליים ושל הרז כולו של הפסחא, כשזו דוגמא שיש ללכת אחריה ואשר מוצעת על ידי ישוע המשיח "לתת לנו להבין את המשמעות של מותו על הצלב" ולהראות לנו "מהי הדרך הפשוטה ביותר לחיות את הציווי של האהבה של האחווה", ולבסוף – ההזנה המיוצגת על ידי ההוחדה "אשר מאפשרת לנו לאהוב אחד את השני כפי שהוא אהב אותנו ומאפשרת לנו להיות מסוגלים לתת את חיינו".

מחדר הסעודה האחרונה, הפרנציסקאנים לאחר מכן הלכו לכנסיית יעקב [ג'יימס] הקדוש של הארמנים ולכנסיית הארכי-מלאכים הקדושים וזאת על מנת לתת כבוד  ולהנציח את קבלת האורחים של הפרנציסקאנים אצל הארמנים במאה ה-16. בכנסייה האחרונה, האחים הפרנציסקאנים התקבלו על ידי הארמנים משך שבע שנים וזאת לאחר שבשנת 1551 הפרנציסקאנים שהלכו אחרי האיש העני מאסיזי גורשו  מהמנזר של הסעודה האחרונה היכן שגרו. לאחר קיומה של המסורת של הכרת התודה הזו, הפרנציסקאנים הלכו לעבר הכנסייה הסורית האורתודוכסית של מרקוס הקדוש, הידועה שנבנתה על האתר של ביתה של מרים, אימו של האוונגליסט מרקוס, ואשר לפי המסורת הסורית, הינה באותו מקום שבו היה האירוע של הסעודה האחרונה של ישוע. 

לסיום, בערב של יום חמישי הקדוש בירושלים, התפילה של השעה הקדושה של ישוע בגן של גת שמנים התקיימה, במקום שבו ישוע הזיע דם במהלך המשמר של התפילות שהקדימו את הייסורים שלו. במהלך הליטורגיה, שנערכה על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש, המשתתפים הרהרו אודות שלושת הרגעים

המכריעים אשר מאפיינים את הלילה שבו נעצר ישוע המשיח והניבוי של ישוע המשיח כי פטרוס יתכחש שלוש פעמים וכמו כן ניבוי של הבריחה של השליחים;הייסורים שלו בחורשת הזיתים ולבסוף – מאסרו. 

כאשר האירוע הגיע אל סיומו, מגת שמנים הנקהלים יצרו תהלוכה והחזיק נרות, עם שירים ותפילות, והגיעו לכנסייה של פטרוס הקדוש גליקנטו, היכן שפטרוס בגד בישוע המשיח.

 

פיליפו דה גרציה