בכל שנה יום ראשון של הלולבים בירושלים הינו יום מיוחד, כשהרחובות מלאים במאמינים, עולי רגל מכל העולם ובשמחה. השנה, יום זה התקיים, בדומה לשאר חלקים בעולם, ללא התכנסות שמחה, וזאת עקב המגבלות שהוטלו על רקע של מצב חירום רפואי. סעודת האדון האפיפיורית שנחוגה בכנסיית הקבר בבוקר מוקדם עדיין התקיימה, אולם בדלתות סגורות. אירוע זה נערך על ידי מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה, המנהלן האפיפיורי של הפטריארכיה הלטינית של ירושלים, שברך את הלולבים ב-אדיקול הקדוש. סעודת האדון של יום הלולבים נערכה בנוכחות של מעט אחים פרנציסקאנים מהקוסטודיה ומספר סמינריסטים מהפטריארכיה הלטינית של ירושלים.
מונסיניור פיירבטיסטה פיצהבלה גם מצא דרך להגיע אל המאמינים של הכנסייה המקומית ובעולם. מוקדם בשעות אחר הצהרים, הוא החליט ללכת למקום הקדוש של דומינוס פלוויט [האדון בכה] שבהר הזיתים, משם העביר את המסר ובירך את ירושלים. אליו הצטרף הקוסדטוד של ארץ הקודש,האח פרנצ'סקו פאטון וקבוצה קטנה של נציגים של הפרנציסקאנים והכהונה המקומית.
התפילה המיוחדת של הבישוף הועברה בשידור חי באמצעות מרכז המידע הנוצרי וזאת על מנת לאפשר השתתפות מרחוק.
מונסיניור פיצהבלה הסביר את הסיבה: "ירושלים הינה סימבול של הכנסייה ושל האנושות כולה, זהו בית התפילה עבור כל האנשים, בהתאם לכתבי הקודש. כשאנו בוכים על ירושלים יחד עם ישוע המשיח מכאן, אנו בוכים על העולם כולו, על העולם של האחווה האנושית כולה ברגעים קשים הממשיכים ומסיבה זו זהו יום עצוב ליום החג של הלולבים. עצוב אולם הכרחי". דומינוס פלוויט [האדון בכה] הינו מקום קדוש שנבנה על המקום שבו ישוע בכה, לאחר שהסתכל על ירושלים וחזה את חורבנה, משום שלא הכירה במשיח (ספר הבשורה לפי לוקס, י"ט: 41-44).
מהר הזיתים, ישוע נכנס לירושלים בתוך שמחה של הקהל. "המשמעות שישוע מעניק לכניסת הנצחון שלו שונה מהמשמעות שהאוכלוסייה של ירושלים ראתה בה", הסביר מונסיניור פיצהבלה. "ייתכן וזו הסיבה שישוע רצה להעניק לנו היום. אנו פונים לאל כשמשהו מכאיב לנו" לפני שהאדם פונה בבקשה על מנת לפתור בעיה אפילו בתקופה של נגיף הקורונה, ישוע עונה בדרכו שלו." "בדיוק מסיבה זו ישוע אומר כן לרצונות העמוקים ביותר שלנו, הוא יאמרל לא לרצונות המיידיים שלנו"
, המשיך ואמר פיצהבלה. "הסיפור של הכניסה הגדלה לירושלים הינה לכן שיעור חשוב לפערים שבין הציפיות שלנו ובין תשובת האל [....] הבשורה, מספרת לנו שהאמונה הנוצרית מיוסדת על תקווה ועל אהבה, לא על וודאות. הוא לא יפתור את כל הבעיות שלנו, הוא לא ייתן לנו את כל הוודאות שהטבע האנושי שלנו צריך, אולם הוא לא ישאיר אותנו לבד. אנו יודעים שהוא אוהב אותנו". (המסר המלא כאן).
המנהלן האפיפיורי של הפטריארכיה הלטינית לאחר מכן בירך את ירושלים עם שריד של הצלב הקדוש. "העיר סגורה, העולם כולו סגור עלינו להישאר פתוחים בליבנו, עם הכוונות שלנו והתפילה", העיר הבישוף. "תפילה יכולה להתגבר על מחסומים מבפנים ומבחוץ עבור כל אחד מאיתנו."
ביאטריס גוארארה
