טלפונים חכמים, "סלפי" ומצלמות עלו על מספר האנשים בקהל שהתמקם לפני כנסיית הקבר ביום שישי הגדול 2015. מספר מאות של עולי רגל ונוצרים מקומיים התעוררו בשחר על מנת להיות נוכחים בכניסה הטקסית של הפטריארך הלטיני של ירושלים שלווה ע"י הפרנציסקאנים, ובפתיחה של דלתות כנסיית התחייה שהיו נעולות מאז אתמול. חלק שרו, חלק דיברו, אולם כולם המתינו להיכנס לבניין לפני שהדלתות יינעלו מחדש משך האירוע של הייסורים של ישוע המשיח.
בגולגולתא, כוהני הדת ומקהלת הקוסטודיה לוו ע"י מאות עולי רגל, בשעה ששאר המאמינים שהתאספו למטה, במדרגות. אולם, הנקהלים היו מאוחדים. "זה היה בתחילה רועש, עד שכל אחד מצא את מקומו, אולם כשהתחילו לשיר את הסיפור של הייסורים, נפלה דממה עמוקה, טוטאלית, מדהימה", אומרת מיילה, צרפתייה צעירה המשתתפת במקהלה. דומיניק, שהגיע מסינגפור, אישש ואמר "אני הייתי למטה [במדרגות] ויכולתי לשמוע, כולנו יכולנו, את הכל, האווירה היתה מאד של תפילה". ההערכה לצלב הקדוש שבאתר של הצליבה היוותה את השיא של האירועים. היכן שמוקם הצלב, נותרו השרידים, השבריריים שלו, מוצג מוחשי של הישועה. בשעה שהמארחים שקידשו אותו אתמול, ושרידים אלו הובאו לתהלוכה לקבר הריק שבגולגולתא, ההתלהבות היתה כה רבה שאנשים נדחקו על מנת לקבל את לחם הקודש.
לאחר האירוע, היה זה זמן לשיחות בקול שקט עם השכנים בשעה שהמתינו לפתיחת הדלתות של כנסיית הקבר. כל אותם הנוצרים שבאו מכל מקום והתאספו באו לחוות את יום שישי הגדול בירושלים, והמשיך עם הצלב.
הסתירה הינה אדירה. פחות משבוע, במהלך התהלוכה הגדולה של יום הלולבים, היתה אווירה של שמחה, ריקודים ושירה. היום התהלוכה ברחובות ירושלים היתה אינטנסיבית אולם במצב רוח של הרהור, וזאת כשיש לנוצרים את הטקסיות לחיות זאת בדרך הצלב. אין מה לומר רבות אודות אי ההתאמה בין הקהל הגדול ובין רחובותיה הצרים של העיר העתיקה. הצבא הישראלי והמשטרה אבטחו באמצעות כוחות הבטחון, והיה קשה לנהל זאת. למרות ההמונים, נשמע ההד של אבנים עתיקות בנות מאות שנים של ירושלים, והיה זה יפה במיוחד: יותר מתריסר שפות, שכולם התפללו יחד את תפילת "אבינו שבשמיים" ו"שמחי מרים".
בשעות הבוקר המאוחרות, שני דרכים של הצלב נערכו האחד אחרי השני. הראשון היה של הפרנציסקאנים שהלכו אחריהם מספר קטן יחסית של מאמינים. השני היה של הקהילה הלטינית דוברת הערבית, שהלכה אחרי הצופים. בקהל, היער עולה רגל – "קשה כל כך להתפלל בקהל גדול זה! אולם זה חשוב להיות נוכח במספרים גדולים, ללכת בעקבות ישוע המשיח". כמו בכל התחנות של הצלב, התהלוכה הסתיימה בכנסיית הקבר, המקום שבו לפני 2000 שנה, ישוע נתן את חייו למען לתת ישועה לעולם.
אותו קהל יעשה הפסקה. דממה ושקט יאפיינו את אחר הצהריים. רבים מהם יצטרפו הלילה לטקס המרשים של הלוויה של ישוע.
בגולגולתא, כוהני הדת ומקהלת הקוסטודיה לוו ע"י מאות עולי רגל, בשעה ששאר המאמינים שהתאספו למטה, במדרגות. אולם, הנקהלים היו מאוחדים. "זה היה בתחילה רועש, עד שכל אחד מצא את מקומו, אולם כשהתחילו לשיר את הסיפור של הייסורים, נפלה דממה עמוקה, טוטאלית, מדהימה", אומרת מיילה, צרפתייה צעירה המשתתפת במקהלה. דומיניק, שהגיע מסינגפור, אישש ואמר "אני הייתי למטה [במדרגות] ויכולתי לשמוע, כולנו יכולנו, את הכל, האווירה היתה מאד של תפילה". ההערכה לצלב הקדוש שבאתר של הצליבה היוותה את השיא של האירועים. היכן שמוקם הצלב, נותרו השרידים, השבריריים שלו, מוצג מוחשי של הישועה. בשעה שהמארחים שקידשו אותו אתמול, ושרידים אלו הובאו לתהלוכה לקבר הריק שבגולגולתא, ההתלהבות היתה כה רבה שאנשים נדחקו על מנת לקבל את לחם הקודש.
לאחר האירוע, היה זה זמן לשיחות בקול שקט עם השכנים בשעה שהמתינו לפתיחת הדלתות של כנסיית הקבר. כל אותם הנוצרים שבאו מכל מקום והתאספו באו לחוות את יום שישי הגדול בירושלים, והמשיך עם הצלב.
הסתירה הינה אדירה. פחות משבוע, במהלך התהלוכה הגדולה של יום הלולבים, היתה אווירה של שמחה, ריקודים ושירה. היום התהלוכה ברחובות ירושלים היתה אינטנסיבית אולם במצב רוח של הרהור, וזאת כשיש לנוצרים את הטקסיות לחיות זאת בדרך הצלב. אין מה לומר רבות אודות אי ההתאמה בין הקהל הגדול ובין רחובותיה הצרים של העיר העתיקה. הצבא הישראלי והמשטרה אבטחו באמצעות כוחות הבטחון, והיה קשה לנהל זאת. למרות ההמונים, נשמע ההד של אבנים עתיקות בנות מאות שנים של ירושלים, והיה זה יפה במיוחד: יותר מתריסר שפות, שכולם התפללו יחד את תפילת "אבינו שבשמיים" ו"שמחי מרים".
בשעות הבוקר המאוחרות, שני דרכים של הצלב נערכו האחד אחרי השני. הראשון היה של הפרנציסקאנים שהלכו אחריהם מספר קטן יחסית של מאמינים. השני היה של הקהילה הלטינית דוברת הערבית, שהלכה אחרי הצופים. בקהל, היער עולה רגל – "קשה כל כך להתפלל בקהל גדול זה! אולם זה חשוב להיות נוכח במספרים גדולים, ללכת בעקבות ישוע המשיח". כמו בכל התחנות של הצלב, התהלוכה הסתיימה בכנסיית הקבר, המקום שבו לפני 2000 שנה, ישוע נתן את חייו למען לתת ישועה לעולם.
אותו קהל יעשה הפסקה. דממה ושקט יאפיינו את אחר הצהריים. רבים מהם יצטרפו הלילה לטקס המרשים של הלוויה של ישוע.