לפי המסורת, לאחר חג המולד האורתודוכסי הקוסטוד, האח פרנצ'סקו פאטון, יחד עם משלחת של האחים הפרנציסקאנים, החליפו ברכות עם הקהילות האורתודוכסיות. עם אירוע זה של החלפת ברכות, התקופה הליטורגית של חג המולד הגיעה אל סופה בעבור הכנסיות של ארץ הקודש.
חג המולד בקרב האורתודוכסים באופן מסורתי כולל תאריכים שונים משום שהכנסייה אינה הולכת לפי לוח השנה הגרגוריאני אלא לפי לוח השנה היוליאני. מידע שיכול לסייע הוא שהיה זה האפיפיור גרגור ה-13 ב-1582 שהחליט לערוך שינויים בלוח השנה שקודם לכן היה בשימוש ושהוצג על ידי יוליוס קיסר. בדיוק משום שבלוח השנה החדש, ב-1582 הימים שבין 5-14 באוקטובר נעלמו, לכן התוצאה הינה שחג המולד מתקיים 13 ימים מוקדם יותר עבור אלו שעובדים עם לוח השנה הגרגוריאני.
הראשון שקיבל את פני המשלחת הפרנציסקאנית היו היוונים האורתודוכסים. הם התקבלו על ידי תיאופילוס השלישי, הפטריארך של הכנסייה האורתודוכסית, לאחר החלפת איחולים, ולאחר מכן נערכה החלפת ברכות. בנאומו, הקוסטוד הזכיר את ישוע שבא להציל אותנו, את האחד שנתן את חייו עבורנו, הודה לקהילה עבור מערכת היחסים של אחווה ועבור הביקור אצלם. "חג המולד הוא רז גדול שאינו רק ליטורגי", אמר תיאופילוס השלישי. "הוא חיוני עבורנו על מנת לזכור שהכל התרחש בארץ זו ובכך שאנו יחד גם מעודד את הקהילה המקומית להיות מאוחדת."
במהלך הביקור לקהילה הקופטית, האח פרנצ'סקו פאטון ביטא את שאיפתו המעמיקה לאחווה ולישועה שחג המולד מזכיר לנו שוב. "בית לחם, הזכיר האפיפיור פרנסיס, הינה נקודת מוצא שמשנה את ההיסטוריה", אמר האח פאטון. "אסור לנו לשכוח זאת". הבישוף אנבא אנטוניוס הודה לו עבור האיחולים שלו, כשהוא גם מתפלל לאל שהאדם לעולם לא ישכח את הכבוד שלו כבן האלוהים הבורא, אשר שלח את בנו על מנת לתקן את החריגה האנושית.
לאחר מכן, המשלחת הפרנציסקאנית הלכה לבקר את הקהילה הסורית. הקוסטוד בחום הזכיר את המאמינים הסובלים בסוריה ובעיראק, מבלי לשכוח את מי שנאלץ לברוח מארצו עקב המצב הפוליטי. המנהלן האפיפיורי איסא גרבוז העריך את ההנצחה הזו, ממשיך את התפילה באומרו "מי ייתן והאדון ישוע המשיח יעזור להם ויסייע להם עם אהבתו".
המשלחת האחרונה שזכתה לביקור היתה הקהילה האתיופית. "הבה נחגוג יחד את רז לידתו של ישוע, שמאפשר לנו לחוש כאחים שנאהבים ושנושעו על ידי אותו האב", אמר הקוסטוד, מסם את נאומו בהתייחסות לשמחה, שלום ואחדות של אחווה בקב הקהילות השונות המתגוררות בירושלים. "תודה רבה על בואכם", ענה הבישוף אבא אמבקוב. "כולם זקוקים לשלום ולאחדות וישוע בא [אלינו] מסיבה זו. אנו הזוכרים אותו אנו מתפייסים ומאוחדים בו".
ייחוד נוסף המאפיין את חג המולד בירושלים הינו התאריך של חג המולד הארמני, שנחוג ב-19 בינואר והוא עדיין לפי לוח השנה היוליאני. לאחר האירועים החגיגיים שלהם, ה-קוואסים של הקוסטודיה, שהובילו את המשלחת הפרנציסקאנית, הרעישו במטה שלהם ברחובותיה של ירושלים. ארכיבישוף נורהאן מנוגיאן, הפטריארך הארמני, קיבל אות פניהם והתייחס לפסיפס חדש שנתגלה בבזיליקה של המולד שבבית לחם, בשעה שהוא דיבר על התיאולוגיה של האמנות. "היתה זו פריבילגיה", אמר מונסיניור מנוגיאן, "לערוך את סעודת האדון בכנסיית המולד מוקפים ביופי של הפסיפסים". המחשבות של הקהילה נדדה אחר כך למורשת האמנותית האדירה שנהרסה במדינות, כמו: לבנון, תימן, עיראק וירדן, כמו גם בקשר לאוכלוסייה במדינות אלו. "אנו מתפללים שחג המולד ייתן לנו כח לעמוד מול האתגרים שהשנה החדשה מציבה לפנינו", סיים ואמר.
ג'ובאני מלספינה
