האירועים החגיגיים של חג מולד הגיעו לסיומם בטקסיות של הטבילה של ישוע, שנחוגו ביום ראשון בינואר בגדה של נהר הירדן
עם סיום החגיגות של יום החג של האפיפניה אתמול בבית לחם, הקהילה הפרנציסקאנית התקבצה, עם אנשי דת וקבוצות דתיות שונות, בסמוך לאתר הידוע בשמו הערבי קאסר אל-יהוד, או "המבצר של היהודים", ככל הנראה כזיכרון כשהישראלים עברו את הנהר אל עבר הארץ המובטחת (בראשית ג, 14017). כאן, בגדה המערבית של נהר הירדן, הינו המקום שבו ישוע נטבל במין על ידי יונן המטביל, לפני שעבר את הסבל של הפיתויים [40 ימים במדבר] ולאחר מכן החל את שליחותו של מטיף של מלכות האל.
הקוסטוד של ארץ הקודש, האח פרנצ'סקו פאטון כשמתלווה אליו סגנו, האח איבראהים פאלטאס, וכהן הדת של הקהילה של יריחו, האח מריו מריה חדציטי הלכו בראש התהלוכה יחד עם האחים הפרנציסקאנים למקום הקדוש הפרנציסקאני של הטבילה של ישוע, היכן שהכנסייה המוקדשת ליוחנן המטביל, על מנת לחגוג את סעודת האדון.
האירוע של חגיגת ההוחדה, שנערכה באופן טקסי על ידי הקוסטוד ונכחו בה גם הקונסול הכללי האיטלקי, דומניקו בלאטו ואת סגן הקונסול הכללי של ספרד, לואיס פטרוסקה ושל צרפת, קוונטין לופונה והן את האחראי על יחסים פוליטיים של בלגיה, אינגמר סימאן ונציגים אזרחיים וצבאיים אחרים.
בדרשה שלו הקוסטוד של ארץ הקודש הזמין את המאמינים לגלות את ההקבלה שבין הטבילה של ישוע ובין מותו: "בטבילה שלו השמיים ייפתחו והמקום האלוהי ייפתח, במותו הווילון של בית המקדש [דביר] ייקרע לשניים (ספר הבשורה לפי מרקוס 15, 38) ואפשרויות חדשות ייפתחו כשישוע הצלוב ייפגש את האל", אמר הקוסטוד. האל עצמו הוא זה שנושא עדות בטבילה כאן בנהר הירדן: ,אתה בני אהובי ובך חפצתי" (ספר הבשורה לפי מרקוס, א, 11), ומתחת לצלב בגולגולתא, בירושלים, ישנו את איש המאה הפגני הרומי שתפס כי "באמת איש זה היה בן האלוהים" (ספר הבשורה לפי מרקוס, 15, 39).
במילים של האח פאטון היתה הזמנה להרהר, תודות למתנה של רוח הקודש, לקריאה הנוצרית, "אשר מתעקשת שניהפך לילדים של האל תודות לאמונה, ולאחר קבלה של מצוות האהבה: "אלו שאוהבים אותו אשר אהב אותו הוא מכליל. מכאן אנו יודעים שאנו ילדי האל; אם נאהב את אלוהים ונשמור על מצותיו".
הקוסטוד סיים את הדרשה שלו עם תפילה ובקשה לשלום בארץ הקודש: "באן, בנהר הירדן, היכן שב האלוהים גילה לנו כי אנו כולנו גם הילדים של אותו האב, מי ייתן והכוח של רוח הקודש שמשנה אנשים שהינם עוינים וישנה לתפיסה של אנשים אחים השייכים לאותה משפחה של ילדי האל ושל אותה אחווה אנושית, תופיע שוב.
במהלך האירוע, רגשות וסנטימנטים התגלו כאשר ניקולאס ג'ובאני הקטן, מקהילת ירושלים, נטבל על ידי הקוסטוד של ארץ הקודש במי הירדן, שלאחר מכן הותזו על הנקהלים שם.
עם סיום סעודת האדון, לאחר 57 שנים, השער המאפשר גישה ישירה לנהר הירדן שנמצא בשדה שרק לאחרונה היה שדה מוקשים שנוקה, זכה לברכה ונפתח: "זהו רגע חשוב מאד משום שאני זוכר שרק לפפני מספר שנים שדה זה היה מלא במוקשים", ציין האח פאטון.
בשנת 1967, במלחמה בין ישראל ובין ירדן השפיע מאד על האזור, עד כדי כך שהפך לשדה מוקשים והפרנציסקאנים נאלצו לברוח במהירות.
"האתר", המשיך ואמר הקוסטוד, "לא נפתח עבור האירועים של ינואר עד שנת 2021, אולם עדיין היה בחלקו מלא במוקשים שמנעו מאיתנו ללכת ישירות מהמקום הקדוש לנהר הירדן. כעת, שהרצועה האחרונה נוקתת, אנו יכולים לאמר שכל האזור הזה השתנה משדה קרב לשדה של שלום. המשמעות הינה מאפשר גם להתגבר על שפות של מלחמה ושפה של נשקים ומשתנה לשדה של אחווה ושל דו קיום"
כל האחים הפרנציסקאנים לאחר מכן הלכו לגדת הנהר דרך השער שנפתח שוב מחדש, לפני ששבו לירושלים.
סילביה ג'וליאנו Silvia Giuliano
